פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > השופר שלי

השופר שלי

תקיעת השופר מזכירה לרבים אזעקה של “צבע אדום”. יש בזה משהו” כי אחת מהמטרות של תקיעת השופר היא באמת להפחיד אותנו. אולם לתקיעת שופר יש עוד מטרה: להיפתח לקול שלא מהעולם הזה.
תקיעת שופר” או ליתר דיוק שמיעת קול השופר” הפכה להיות המצווה המזוהה ביותר עם ראש השנה (ומכיוון שלשופר יש גם צורה אקזוטית” הפך הוא גם לאחד מסמלי היהדות הבולטים). “וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם” (במדבר כט” א). יש מצווה “להריע” בראש השנה” דבר הנעשה באמצעות השופר. תקיעת שופר נוהגת גם בזמנים נוספים כגון פעם בחמישים שנה (שנת ‘היובל’): “וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה: וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם” (ויקרא כה” ח-ט). הרעיון של שופר הוא לקחת קרן חלולה של בעל חיים (עדיף אייל) ולהשמיע בו קול. ישנם הסברים רבים למצוות השופר: הסבר ראשון הוא כי הקרן היא על פי רוב כפופה” דבר המזכיר לנו “לכפוף” את לבנו לפני אבינו שבשמים. כמו כן” קרן האייל מזכירה לנו את “ניסיון העקדה”” שבו הצטווה אברהם אבינו לעקוד את יצחק בנו” אך לבסוף “הוחלף” יצחק באייל שהיה מצוי בסביבה. אנו קרואים ללכת בדרכיהם של אברהם ויצחק בנכונות למסירות נפש מוחלטת לקיום דבר ה’.
בתורת הסוד מצוי הסבר נוסף: דווקא השופר הוא המבטא את הפתיחות למלכות ה’ שמופיעה בראש השנה. מדוע? השופר אינו כלי נגינה מלאכותי כדוגמת חצוצרה או חליל. חלק גדול מן ההלכות של עשיית השופר באות לשמור על הצביון הטבעי שלו (לא לעשות בו חורים” שלא יהיה שבור” ללא תוספות מלאכותיות וכדומה). שופר הוא ביטוי למציאות המקורית-אלוהית לפני שנגעה בו יד אדם. יתרה מזאת” אנו תוקעים בשופר בקול ללא מילים. מילים הן כבר ירידה לפרטים” למחשבות” לצדדים אנושיים. קול שופר הוא ביטוי לקול אלוהי” מקורי” קול מהדהד” שלא מן העולם הזה” המבקע את חלל האוויר ופותח אותנו לעולם שלם” רחוק רחוק מעבר לעולמנו הבעייתי.
התקיעה בשופר מתרחשת בשלושה שלבים: תקיעה (קול רצוף); שברים-תרועה (קול קטוע); ושוב תקיעה (קול רצוף). הקול האלוהי מתחיל בקול רצוף” תמים” ללא בעיות. משם הוא יורד לתוך סיבוכי העולם הזה ומתבטא בקול קטוע ומרוסק. אולם לאחר הסיבוכים – חוזרים שוב אל המקור” אל הקול האלוהי-טבעי. הנשמה חוזרת אל מקורה.
חשוב להדגיש כי המצווה איננה לתקוע בשופר אלא לשמוע שופר. כך אף הברכה שמברכים לפני תקיעת השופר: “בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִשְׁמוֹעַ קוֹל שׁוֹפָר”. בראש השנה אנו מצויים במצב פסיבי” נפתחים לקול האלוהי. נאמר בפסוק (תהלים פט” טז: “אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה”. השורש יד”ע בתנ”ך אינו ידיעה אינטלקטואלית” אלא חיבור של חיים” כדברי הפסוק: “וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ” (בראשית ד” א). אנו עם ש”יודע” את תרועת השופר” מזווג ומחובר אל הקול האלוהי. ופעם בשנה נפתח לאמת האלוהית המוחלטת.
לפני תקיעת השופר יש הנוהגים לומר את הפסוקים הבאים” הלקוחים מספר תהלים (פרק מז)” המבטאים את עניינו של השופר: לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קרַח מִזְמוֹר – הכינוי “למנצח” מהווה סימן מוזיקלי המופיע פעמים רבות בפרקי תהלים. התוכן של ביטוי זה הוא הניצחון” ולענייננו: הניצחון של בני קרח. בתורה מסופר על אדם בשם קרח שעורר מחלוקת בעם ישראל ועל כן “נבלע” באדמה. עם זאת” המדרש מספר כי “בני קורח לא מתו מאחר והרהרו תשובה בליבם” (במדבר רבה” יח). בני קרח הם הביטוי לתשובה שיכולה להוציא את האדם גם כאשר “נבלע באדמה”. לכן דווקא לבני קרח נאה לומר את מזמור החיים של ראש השנה. עלייתם של בני קרח מן השאול” מרמזת על ניצחון התשובה על המוות.
כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה: כִּי ה’ עֶלְיוֹן נוֹרָא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ – המציאות כולה עומדת בראש השנה אל מול האמת האלוהית וסופקת כפיים. עומדת בפחד מול התגלות ה'” אל מול הנשמה הפנימית ההולכת ומעצבת אותה – יום הדין! יחד עם התרועה הגדולה והשמחה העצומה יש גם מקום לחרדה: כיצד להיות מוכנים אל תוכן החיים האדיר הזה ההולך ומופיע? והנה מגיעה התשובה…
עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה’ בְּקוֹל שׁוֹפָר – בפסוק מופיע שם “אלוהים” ושם הוי”ה (שלפעמים אנו כותבים אותו בקיצור” ה’). “אלהים” שווה בגימטריא למילה “הטבע”. המילה אלוהים משמשת בספרות הסוד מילת קוד להתגלות הבורא במערכות הטבעיות. לעומת זאת” שם הוי”ה מציין לא את הממד הטבעי” אלא את הממד הנסי” את התוכן המעלה את העולם אל מה שמעבר לו. באמצעות תרועת השופר אנו מעלים את העולם מממד הטבע לממד הנס” ממידת הדין למידת הרחמים.
לשמוע שופר זה פעם בשנה לא לדבר אלא להקשיב” להיפתח לקולות. לפתוח את הראש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

האושפיזין – לחג הסוכות | הרב חגי לונדין
פחות זעם , יותר רחמים | הרב חגי לונדין | חודש אלול והתשובה
איפה היה אלוקים בשואה? | הרב חגי לונדין
Shape-2
הצד השני של התורה | הרב חגי לונדין | פרשה של הנפש – דברים
לחשוב בקווים ארוכים – מדריך לאופטימיות ברגעי משבר | הרב חגי לונדין
Shape-2
הצד השני של התורה | הרב חגי לונדין | פרשה של הנפש – דברים
סדר הווידוי ליום הכיפורים | הרב חגי לונדין
Shape-2
וידוי יום הכיפורים הרב לונדין
פרשת פנחס- יציבות בשעת משבר
Shape-2
machon
שובם של הפחדים
Shape-2
machon
על מרגלים ומעפילים
Shape-2
פריים מיקוד הרב לונדין סופי
להתנשא מעל האכזבות
Shape-2
הרב לונדין
מעט סדר בבלאגן
Shape-2
machon
הרב חגי לונדין: הכל בגלל ירושלים
Shape-2
jerusalem-E9VJ9FX

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן