א. מי שמדבר לשון הרע על חברו” כל זכויותיו עוברות לחברו וכל עוונות חברו עוברים אליו (חובות הלבבות). אך אם עושה תשובה ומבקש סליחה מחברו כראוי” עניין זה מתבטל.
ב. אם סיפר לשון הרע על חברו ונגרם לו בושה או נזק או פחד” חייב לבקש ממנו סליחה.
ג. אם עוד לא נגרמו לו אלה” אבל עתידים להיגרם” עליו לבקש סליחה.
ד. מי שדיבר לשון הרע על חברו” והצליח לשכנע את השומע או את השומעים להוציא מעצמם זאת מן הראש” אינו חייב לבקש סליחה (בכל אלה עיין חפץ חיים” הלכות לשון הרע כלל ד).
ה. מי שסיפר רכילות על חברו” כלומר דבר הגורם למחלוקת על אף שאינו גנאי” חייב לבקש ממנו סליחה (עיין שם” רכילות כלל ד).
ו. מי שדיברו עליו לשון הרע אינו חייב לסלוח” כל זמן שיש חשש שאחד השומעים עדיין מאמין בלשון הרע (שו”ע או”ח תרו מ”ב ס”ק יא).
ז. מי שדיבר לשון הרע על קבוצה חייב לבקש סליחה מכל הקבוצה.
ח. מי שדיבר לשון הרע ברדיו צריך לבקש סליחה שם. וכן באינטרנט או פייסבוק או ווטסאפ.
ט. מי שדיבר לשון הרע בעיתון צריך לבקש סליחה באותו עיתון באותה מסגרת – כלומר אורך הכתבה ומיקום הכתבה.
י. לכן: אלהי נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה.