הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם

בגמרא סנהדרין צ: מופיע סיפור לא מובן. מסופר שם ששאלו רומיים את רבי יהושע בן חנניה” מהם המקורות בתורה שמהם למדים” שהקב”ה מחיה מתים” ויודע מה שעתיד להיות. אמר להם” שאת שני הדברים לומד הוא מפסוק אחד” “וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וגו'” . אמרו לו הרומיים” ואולי אין הכוונה בפסוק לכך שמשה קם לתחייה” “הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם”” אלא רק שהעם קם וזנה כמו פשט הפסוק? ענה להם רבי יהושע” שאם קשה להם לקבל את שני הפירושים” שיקבלו לפחות חצי ממה שביקשו לדעת” שיודע מה שעתיד להיות.
ומה נאמר אנחנו? תשובתו של רבי יהושע לרומיים אינה מובנת כלל. הרי רומיים הללו” לא ביקשו ממנו שיוכיח להם את שני הדברים” שהקב”ה מחיה מתים ויודע מה שעתיד להיות” מפסוק אחד. מדוע לא הוכיח להם משני פסוקים” ונמנע מראש מהקושי הגדול לקבל שתי דרשות בפסוק אחד” שהאחת חייבת להתעלם מחלק מן הפסוק לטובתה” והשניה היא הפשט הכולל את כל הפסוק. כביכול באות דרשות אלו” זו על חשבון זו” לפחות בעיני רומאי מן השוק?
אלא שבתשובתו יש עומק נפלא מאוד” שנפש הרומיים לא יכולה היתה לקלוט. אמנם” אפילו יאמינו הרומיים רק לחצי מדבריו” שהקב”ה יודע מה שעתיד להיות” זה כבר לקח גדול. הרי אם נשים לב” רבש”ע יודע שעם ישראל יכנס לארץ” יפול לע”ז” “וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ”. הוא יודע שייקח זמן” דורות רבים” עד שהנשמה הישראלית החיה בגוף לאומי תצא לפועל בשלמותה. בדרך יהיו הרבה מאוד סיבוכים. אעפ”כ הוא מכניס אותנו לא”י” שעל מנת כן נוצרנו” לבחור מעצמנו בטוב” ולא שנהיה ‘מתוכנתים’ וכפויים לכך.
לאדם ולדור ניתנה בחירה חופשית. זהו דבר יקר מאוד בעיני ה'” אף על פי שאפשר שיבחרו גם ברע” עם כל ההשלכות שבדבר. הבריאה כולה סובבת סביב בחירות בני האדם. ההטבה השלמה איננה שיקבל האדם מתנת חינם” אלא שיקבל טוב שראוי לו מכוח בחירתו ועמלו. האדם הוא היוצר את מדרגת קרבתו אל ה'” שזהו הטוב האמתי .
הקב”ה נותן בנו אמון. משל לנער מתבגר המסתבך בשאלות קיומיות” מושפע מרוחות עזות הנושבות דרך התרבות הכללית” בנוסף לשינויים הורמונליים שלא תמיד יודע לכלכלם. הוריו הצופים מן הצד מנסים להשפיע טוב” להדריך נכון” להוות סביבה תומכת חמה ואוהבת” אך הם אינם יכולים לבחור בשבילו. לפעמים כידוע” ‘העסק מסתבך’. כך גם עם ישראל לפעמים מסתבך. הקב”ה לקח את זה בחשבון. יותר מזה! הוא יודע בוודאות ש”וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ”. אחרי כל מה שעבר בשנות המדבר” יתעה כשה אובד” במפגש עם החומריות.
הנוצרים בדו מליבם שקר נורא לנוחיותם: הקב”ה עזב את עם ישראל בגלל חטאיו” שינה תוכנית ב’לית ברירה'” ובחר אותם במקומנו והם ‘ישראל החדשים’. אין לרבש”ע לסברתם” יכולת להתמודד עם מעשי התחתונים” אל חלש. זהו כמובן חירוף וגידוף חמור ביותר” כלפי שמיא. אך מן הפרשה עולה ההפך” הקב”ה יודע שעם ישראל יסתבך. אעפ”כ” אין הוא משמיד אותנו במדבר” ולא מחליף אותנו בסוף בית שני” כפי שטענו נוצרים הללו” וגם לא לעולמי עולמים. כשאנחנו חוטאים” הקב”ה הוא מעין ‘מלך נעלב’ . מחייה אותנו בו בזמן שאנו פושעים כנגדו. גם בשעה שהוא מעניש אותנו בחומרה” הוא אוהב אותנו אהבה שאינה תלויה בדבר” “וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה’ אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ” . אך יותר מזה הוא גם ‘מחייה מתים’.
תחיית המתים מבטאת את העתיד האופטימי של העולם. אחרי הקשיים” הנפילות” החורבנות והגלויות” בסוף יהיה טוב מאוד. הנשמות תחזורנה לגוף זך שאיננו מאפיל ומכביד על זוהרן” ומתעלה יחד עם עלייתן. הגוף יהפוך מעין ‘אורח אצל הנשמה'” הפך מהמצב בעולם הזה” שהגופניות מושכת מטה” וקובעת הרבה מסדרי החיים. העולם ישוב להיות מקום בו אור ה’ זורח ללא מעכב” בלא יצרים ובלא טומאה” בלא מיתה” ובלא כל נמיכות חומרית ורשע.
כבר בתוך המצב הנורא ש”קָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה”” בתוך הקלקול הכי גדול” מתנוצץ אור העתיד האופטימי. רבש”ע לא יקח את הבחירה מאיתנו” אך יקדם את העולם דרך בחירותינו . בנסתר” אור התיקון השלם זורח ומקדם תמיד את המציאות. אפילו דרך הבחירות הרעות מתקדם העולם לתכליתו5. במעמקי “וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה”” מסתתר הפירוש החבוי ש”הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם”” אור תחיית המתים השלם אליו כל המציאות צועדת. לכן דרש לרומיים מפסוק אחד” אך את עומק עומקים זה קשה היה להם להבין…