סידרת “חמלה ומלחמה” – חלק ד’: חמלה” נקודת תורפה או נקודת חוזק?

בשבוע שעבר ראינו שרגש הרחמנות הוא רגש ראוי” אך צריך לבוא לידי ביטוי בדרך הראויה. כיום טרם הגענו למדרגה שבה תהפוך הצמחונות לאידיאולוגיה. אך יום יבוא וכאשר האנושות תרחם על בני האדם” ניתן יהיה לגלות רחמנות על ידי צמחונות גם כלפי בעלי חיים.
הפעם נברר מה היחס לרחמנות כלפי האויב?

“מַלְכֵי חֶסֶד הֵם”” נקודת תורפה או חוזק?
בן הדד מלך ארם מגייס צבא אדיר עם קואליציה של 32 מלכים להילחם בישראל ועורך מצור על העיר שומרון” בירת ממלכת ישראל” אך אחאב בעצתו של הנביא מיכיהו בן ימלה יוצא למלחמה ומביס את מלך ארם שנמלט מפניו (מלכים א’ פרק כ).
אך כעבור שנה” מלך ארם יוצא למלחמה נוספת נגד ישראל באזור אפק. אחאב מתכונן לבלום את המתקפה” אך חז”ל מלמדים אותנו שהנביא מיכיהו מזהיר את אחאב שלא לחמול על בן הדד מלך ארם. “וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹקִים וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה’ (שם כח)” א”ר יוחנן כל מקום שנאמר ‘וַיֹּאמֶר… וַיֹּאמֶר’ – צריך לידרש. אמירה ראשונה: אמר לו כשיפול בן הדד בידך לא תחמול עליו. אמירה שנייה: אמר לו הוי יודע כמה מצודות וחרמים פירשתי לו עד שבא לידך [=בן הדד] ועכשו אם הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו” (ילק”ש מלכים א’ רכ).
עם ישראל מנצחים במלחמה ומכים מאה אלף מחיילי ארם ביום אחד (שם כט). שאר צבא ארם נס על נפשו” בן הדד נאלץ לנוס” ועבדיו מייעצים לו לבקש חמלה מאחאב “וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו עֲבָדָיו הִנֵּה נָא שָׁמַעְנוּ כִּי מַלְכֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי מַלְכֵי חֶסֶד הֵם נָשִׂימָה נָּא שַׂקִּים בְּמָתְנֵינוּ וַחֲבָלִים בְּרֹאשֵׁנוּ וְנֵצֵא אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אוּלַי יְחַיֶּה אֶת נַפְשֶׁךָ” (שם לא). אחאב חומל על בן הדד וכורת איתו ברית (שם לד).
אך הנביא מיכיהו אומר לאחאב “וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר ה’ יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִי מִיָּד וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ” (שם מב). ואכן התוצאה היא שאחאב מידרדר מוסרית ורוצח את נבות היזרעאלי כדי לרשת את כרמו (פרק כא). לאחר מכן” פורצת מלחמה נוספת עם מלך ארם ובה אחאב מוצא את מותו (פרק כב).
הרחמנות והחסד הנן מתכונות היסוד של עם ישראל (יבמות עט” א)” אך כאשר תכונות אלו אינן מתבטאות לפי הדרכת התורה” הן מהוות נקודת התורפה. כאשר חומלים על האויב בניגוד לציווי ה'” כשם שאחאב חמל על מלך ארם” החמלה מובילה לחורבן.

רחמנות לא תמיד מוסרית
ניתן לטעות ולחשוב שמי שמרחם על האויב” הוא מוסרי. אך האמת היא שהרחמנות לפעמים אינה מוסרית. מי שמרחם על מי שאינו צריך לרחם עליו” בסוף יתאכזר כלפי מי שהוא צריך לרחם עליו. אם מאבדים את הפרופורציות ולא מנתבים את הרחמנות לפי הדרכת התורה” עלולה תכונה זו להביא הרס וחורבן. “רשב”ל אומר כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי סוף שנעשה אכזרי במקום רחמן” ומניין שנעשה אכזרי במקום רחמן שנאמר (שמואל א’ כ”ב” יט) וְאֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי חֶרֶב ולא תהא נוב כזרעו של עמלק” (קהלת רבה ז” טז; יומא כב” ב).

“עוז זו תורה”
כאשר עם ישראל חי לפי התורה” התורה מדריכה אותנו מהם הגבולות לרחמנות ולחסד כדי שלא ייצאו מפרופורציות. התורה מדריכה אותנו להתמודד בדרך הנכונה בדילמות המוסריות. התורה מלמדת אותנו כלפי מי ומתי יש לרחם ולעשות חסד וכלפי מי ומתי אין לרחם ולעשות חסד. התורה היא זו הנותנת עוז “עוז זו תורה” שנאמר ה’ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן (תהלים כט” יא)” (מדרש תהלים מזמור ז). הרב קוק מלמדנו ש”התכונה המיוחדת של ישראל [היא]” שלא יכון בהם שום תוקף ועוז רק אם יהיה מיוסד על פי אורח חיים של תורת חסד” תורת חיים” (עין איה שבת ח”ב עמ’ 55).

אמונה בצדקת הדרך
ולכן” הגבורה לנצח את האויב” היא קודם כל על ידי התורה. “אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ… וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ… וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב. וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ” (ויקרא כו” ג-ח). מה הכוונה אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ? רש”י כותב על פי הספרא “שתהיו עמלים בתורה”. בזכות העמל בתורה ניתן יהיה לנצח את האויב מתוך גבורה.

התורה נותנת לנו לא רק את ההדרכה להתמודד עם הדילמות המוסריות בדרך” כמו הגבולות לרחמנות ולחסד ביחס לאויב. התורה נותנת לנו גם את הוודאות והאמונה בצדקת הדרך. אך כאשר אין תורה” יש בלבול וספקות” ומאחר שהמלחמה היא “ממלכת אי-הוודאות”” ישנו צורך הכרחי לוודאות ולעוגן מוסרי ורוחני נצחי.
כאשר אין תורה” תכונות הרחמנות והחסד מביאות לידי חולשה. ולכן בימי בית המקדש הראשון כאשר עם ישראל לא קיימו את התורה ושכחו את ייעודם בעולם” התוצאה היתה שגם לא נתעסקו בלימודי מלחמה ובכיבוש ארצות והיו חלשים בעמידתם מול האויב והביאו על עצמם חורבן (ראה: אגרת הרמב”ם לחכמי מונטפשליר) אך כאשר יש לנו את הוודאות והמצפן המוסרי של התורה” ניתן להילחם עם האויב מתוך גבורה ולהגיע להכרעה ולניצחון.

לתגובות: natanorot@gmail.com