פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > סידרת “חמלה ומלחמה” – חלק ה’: רחמנות בסערת המלחמה

סידרת “חמלה ומלחמה” – חלק ה’: רחמנות בסערת המלחמה

הדילמה
שאלה: איך שומרים על רגש הרחמנות בסערת הקרב? כיצד נוודא שהמלחמות שאנו נאלצים להילחם מול אויבינו ואחיזתנו בנשק” לא יקהו את הרגש המוסרי שלנו?

“לבחור בטוב ולסור מן הרע”
הרב קוק מתמודד עם השאלה ‘איך ייתכן שהאבות וגדולי התנ”ך התעסקו בלחימה? “הננו מבינים” שהזיק הנשמתי הוא היסוד…עזיזים היו ברוחם וידעו בעומק החושך לבחור בטוב ולסור מן הרע ‘גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירע רע'” (אורות” המלחמה עמ’ יג-יד). הרב קוק אומר שלא מספיק לקוות שהפנימיות לא תפגע במלחמה” אלא שצריך לעשות מעשים קונקרטיים לצורך כך. גם ‘בגיא צלמוות'” בעיסוק במוות ומלחמה “יש לבחור בטוב ולסור מן הרע”.

הנוסחה לשמירה על רגש החמלה במלחמה
הנוסחה לשמירה על רגש החמלה במלחמה מורכבת משני פרמטרים: הפרמטר הראשון הוא מניע כשר ומוסרי למלחמה. אנו נלחמים כדי להביא קץ למלחמות וכדי להביא את העולם לשלמותו המוסרית והרוחנית (ראה: מאמר ‘מטרת המלחמה היא השלום'” באהבה ובאמונה 1075). הפרמטר השני הוא התנהלות מוסרית במלחמה לפי הדרכת התורה. וזאת מתוך אמונה שהדרך צריכה להיות צודקת כמו המטרה (ראה: מאמר ‘להילחם מתוך מוסריות'” באהבה ובאמונה 1076). כאשר המניע כשר ומוסרי למלחמה וכאשר אנו דואגים גם בעיצומה של המלחמה ‘לבחור בטוב ולסור מן הרע'” הרגישות המוסרית שלנו תשמר אפילו במלחמה.

אנו לומדים נוסחה זו מאברהם אבינו במלחמת ארבעת המלכים:
מניע כשר ומוסרי למלחמה
מלחמת ארבעת המלכים היתה המלחמה הראשונה בהיסטוריה האנושית (תנחומא לך-לך ז). המניע של אברהם אבינו להילחם היה כפול. ראשית” אברהם אבינו נלחם במטרה להציל את לוט שנלקח בשבי “וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן” (שם יד). שנית” אברהם אבינו יוצא למלחמה במטרה לעצור את הרוע שהשתולל בעולם (ב”ר מג” ב; אבן ישראל ח”ג קנב-קנג).

התנהלות מוסרית במלחמה
המניע של אברהם לצאת למלחמה היה לא רק כשר ומוסרי” אלא גם האמצעים שבהם השתמש כדי להשיג מטרה זו. אברהם אבינו הצליח בחכמה רבה להגיע להכרעת האויב מתוך אומץ ויעילות ומתוך מיעוט בהרג ובהרס מיותר (ראה: אבן ישראל ח”ג פרק ז).

לא זו בלבד שההתנהלות של אברהם בשדה הקרב היתה מוסרית” אלא אנו רואים שתי דוגמאות לכך שגם לאחר המלחמה אברהם התנהל מתוך מוסריות:

ראשית” כאשר אברהם וצבאו הגיעו לירושלים מדמשק לאחר שניצחו את האויב אנו רואים שמלכי צדק יוצא לקראתם ובידו לחם ויין כדי להאכיל את הלוחמים (בראשית יד” יח) ורש”י אכן כותב “כך עושים ליגיעי מלחמה” (שם). הרב סולוביצ’יק כותב שבתקופה העתיקה צבא מנצח היה חוזר משדה הקרב שיכור נצחון והיה רגיל לשדוד ולהרוס את כל העומד בדרכו ובפרט אם הצבא המנצח היה צריך מזון. “אך צבאו של אברהם היה שונה. בשובו לאחר שבועות של מלחמה ומסע לאורך הארץ” עדיין היה צמא ורעב. יישובים” ערים וכפרים רבים היו פזורים לאורך דרכם” ומהם יכול היה לקחת מזון לו רק רצה” אך איש בצבאו לא נגע במאומה” (‘עמודו של עולם’ עמ’ 132).

שנית” המנהג בימי קדם היה שהמנצח במלחמה לוקח את הרכוש ואת העם לעבדים. אך אברהם אבינו היה הראשון לבטל מנהג זה. אברהם אבינו נלחם למען החירות והאמין שכל בני האדם צריכים להישאר בני חורין “וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם” (בראשית יד” טז).

הרגישות המוסרית לא נפגמה
אנו רואים שכתוצאה מטהרת המניע למלחמה וכתוצאה מהתנהלות מוסרית במלחמה של אברהם” רגישותו המוסרית לא נפגמה מסערת הקרב כפי שנאמר מיד לאחר מלחמתו של אברהם להצלת לוט “אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה’ אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד” (בראשית טו” א). ואדרבה” אנו רואים שאברהם חושש שאולי פגע במי שלא היה צריך לפגוע בו” למרות מאמציו להמעיט בפגיעה מיותרת “למה נתיירא? אמר שמא הרגתי צדיק בהם” אמר לו הקב”ה לא תענש לפני” אלא שכרך הרבה מאד ושכר גדול אני חייב ליתן לך על שהרגת את הרשעים” (מדרש אגדה בראשית טו; ב”ר פרשה מד).

מלחמה מתוך רגשות מעורבים
המלחמה אינה הטבע הישראלי. עם ישראל מקדש את ערך החיים ועושה הכל כדי להציל חיים “לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָ-הּ” (תהלים קי”ח” יז). אמנם עם ישראל נאלץ להילחם כדי להביא קץ למלחמות ולהביא שלום” אך העיסוק במלחמה” אינו משקף את פנימיותנו” אלא הוא “כח זר חוץ לנפש” (ראה: מדבר שור דרוש כ”ט). ולכן אנחנו ניגשים למלחמה מתוך רגשות מעורבים: מחד” אנו מרגישים תחושת שליחות להגן על האומה ולהילחם נגד הרוע” אך מצד שני” אנו מרגישים צער על כך שאנו נאלצים לאחוז בנשק ולהילחם (ראה: לאמונת עתנו ח”ד עמ’ עה-עו).

בנוסף” אנו יודעים לשים גבולות לעיסוק במלחמה ולחדול ברגע שמטרות המלחמה הושגו (שם). וכן” אין אנו רואים את המלחמה כמצב תדיר” אלא כהכרח זמני שאנו מתפללים שיפסק מן העולם (שם). אנו מלאים כיסופים להגשמת חזון ישעיהו “וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה” (ישעיהו ב” ד).

לתגובות: natanorot@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

פרשת ויקרא: התשובה המפתיעה לאדישות
Shape-2
האדישות
מעמיקים בפרשיות ויקהל פקודי: לצאת למסע כשאתה עדיין בחנייה?
Shape-2
כיצד אפשר לצאת למסע כשאנחנו עדיין בחנייה
אלוקים מאמין באדם . משנת הרב יונתן זקס – 2
Shape-2
WhatsApp Image 2021-03-07 at 19.06.57
“עשית את התורה מתוקה עבורנו” . משנת הרב יונתן זקס פרק 1
Shape-2
הרב יונתן זקס
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל – חלק ח’: הרב שלימד לשאול שאלות
Shape-2
machon
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל
Shape-2
machon
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל
Shape-2
machon
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל חלק ג’: החידוש הגדול בשאלת הרוע בעולם
Shape-2
machon
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל
Shape-2
machon
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל
Shape-2
machon

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן