סידרת “האמת והמוסר” חלק א’: המוסר הטבעי

בסדרה זו ננסה אי”ה לברר את השאלות הבאות: מה תוקף מוסכמות המוסר האנושיות? מהם גבולות המוסר האנושי? מהו הקריטריון למוסר? מה היחס בין המוסר האנושי לבין המוסר האלוקי?
תוקף מוסכמות המוסר האנושיות
שאלה: האם קיים מוסר טבעי? כיצד יש להתייחס למוסכמות המוסר האנושיות?
תשובה: יש לשאול מדוע אנשי דור המבול נענשו והרי עדיין לא נצטוו במצוות? התשובה היא “יש כמה מצוות שחייבים בני אדם לשמרן מכח סברת הדעת אף על פי שלא נצטוו ולפיכך נענשו” (חזקוני בראשית ז” כא). ולכן” מאחר שהשכל האנושי מחייב להתנהג במוסריות” מי שאינו מתנהג כך ראוי להיענש.
רבינו ניסים גאון מלמדנו כלל גדול “כי כל המצוות שהן תלויין בסברא [=בסברה שכלית] ובאובנתא דליבא [=הבנת הלב] כבר הכל מתחייבים בהן מן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ עליו ועל זרעו אחריו לדורי דורים” (הקדמה למסכת ברכות). רבי חנוך העניך מסאסוב כותב שהמקור של רבינו ניסים גאון הוא מדברי חז”ל בכל הש”ס “למה לי קרא סברא הוא”. כל דבר שהשכל מחייב לקיים אותו יש לו תוקף וחיוב גמור מהתורה ולכן אין צורך בפסוק ללמד אותנו את הדין (פני יהושע ברכות לה” א ד”ה אלא סברא).
חז”ל שואלים “ושפיכות דמים גופיה מנלן?” (פסחים כה” ב; סנהדרין עד” א) מה המקור לכך שבשפיכות דמים ייהרג ואל יעבור? חז”ל משיבים: “סברא הוא” הסברה ההגיונית היא שהאדם צריך למסור את נפשו ולא לרצוח “ליקטלוך ולא תיקטול. מאי חזית דדמא דידך סומק טפי? דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי?” [=יהרגו אותך” ואתה אל תהרוג” שכן הסברה היא: מי אומר שהדם שלך אדום יותר” אולי הדם של החבר שלך אדום יותר?] (שם). ולכן כל מוסכמות המוסר האנושיות שהשכל הישר מחייב לקיימן” יש להן תוקף כאילו הן כתובות בתורה והן דאורייתא ממש (שו”ת יד חנוך סי’ סב).
וכן כל דבר שהאנושות מתעבת הרי הוא אסור מהתורה ואף חמור יותר מהאיסורים הכתובים במפורש בתורה. ומדוע? “דכל שאסור לכלל מין האנושי הנאורה בחוק הנימוס אי אפשר להיות מותר לנו עם קדוש… מפני שמדרגתנו צריכה להיות תמיד גבוהה ממדרגת שאר האומות בנימוס ובמוסר” ולא נמוך מהם” (הרב משה שמואל גלזנר פתיחה ל’דור רביעי’ על חולין אות ב). וכדברי חז”ל “איסי בן עקיבא אומר” קודם מתן תורה” היינו מוזהרים על שפיכות דמים” לאחר מתן תורה תחת שהוחמרו הוקלו?!” (מכילתא דר”י משפטים ד).
דרך הכובש או דרך היושר?
הרמב”ם מציג שאלה: מי עדיף” אדם שמתאווה לחטא וכובש את יצרו (דרך הכובש)” או אדם שאינו מתאווה לחטא (דרך היושר)?
הפילוסופים טוענים שאדם שכובש את יצרו עדיף מאדם שאינו כובש את יצרו. אבל הרמב”ם אומר שיש לחלק בין מצוות ‘שמעיות’ בתחום שבין אדם למקום לבין מצוות ‘שכליות’ בתחום שבין אדם לחברו.
במצוות שבין אדם למקום” ישנו דיון לגבי מי שכובש את יצרו: מצד אחד” רבי אלעזר בן עזריה אומר “מנין שלא יאמר אדם אי אפשי [=אפשר] ללבוש שעטנז אי אפשי לאכול בשר חזיר… אבל איפשי מה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך” (ספרא קדושים ד” ט). וכך הרמב”ם מסביר שבמצוות שבין אדם למקום “אלמלא התורה לא היו רעות כלל” ולפיכך אמרו שצריך האדם להניח נפשו על אהבתם” ולא ישים מונעו מהם אלא התורה” (שמונה פרקים ו).
אך מצד שני” יש שחלקו על הרמב”ם ואמרו שאין להתאוות לדברים שאסרה התורה “צריך איש הישראלי לידע שכל דבר שלא ניתן לו מן השמים לא שייך אליו כלל כמו כנפים לאיש ולא יכול לקחתו בתחבולותיו והוא נמנע ממנו ע”כ לא יתאוה לו כלל” (שם משמואל פרשת צו שנת תרע”א; הכתב והקבלה בראשית מז” ט).
אולם” במצוות השכליות שבין אדם לחברו” שהן מצוות שהמוסר האנושי מחייב לקיימן” עצם התאוה לעבור עליהן היא פסולה. “הדברים המפורסמים אצל בני האדם כולם שהם רעות” כשפיכות דמים” וגניבה” וגזל” והונאה… ואין ספק כי הנפש אשר תתאווה לדבר מהם ותשתוקק אליו – היא נפש חסרה” וכי הנפש המעולה לא תתאווה לדבר מאלה הרעות כלל” ולא תצטער בהימנעה מהן” (שמונה פרקים שם). ולכן ההזדהות המלאה של האדם עם כל דבר שהמוסר האנושי מחייב לקיימו” היא הכרחית.
ציווי ה’ וגם רצון פנימי
מובן שיש לקיים את המצוות השכליות מתוך ציווי ה’ ויראת שמים (חיי אדם סח” יח)” אך צריך גם להזדהות עמן מתוך אנושיות” כדברי ה’שרידי אש’ בשאלה: ‘מדוע לא מברכים על משלוח מנות בפורים?’
ותשובתו: “שמשלוח מנות היא להרבות שלום ואהבה וריעות… והנה אף שבכל המצוות גדול המצוּוה ועושה ומברכין וציוַנו – במשלוח מנות טוב שיתן מרצונו החפשי” מתוך רגש של אהבה לאחיו העברי” ואם הוא נותן רק ע”פ צווי הוא מפחית מידת האהבה. וכן הדין בצדקה” שאם הוא נותן מתוך רחמנות או מתוך אהבת ישראל טוב יותר ממי שנותן מתוך צווי וכפיה” (שו”ת שרידי אש ח”א סי’ סא).
לתגובות: natanorot@gmail.com