יש תאוות ממון ויש תאוות כבוד. אדם רוצה להיות מכובד. הרדיפה אחר הכבוד היא גילוי של ריקנות נפשית. ככל שיש לאדם בתוכו ובעצמיותו פחות תוכן ופחות שפע” יותר ירצה להיות מכובד” כלומר שאחרים יכבדו אותו. “מִי גָרַם לוֹ לְיוֹאָב שֶׁיָּמִית אֶת עֲמָשָׂא ? אֶלָּא הַכָּבוֹד” שֶׁאָמַר לוֹ דָוִד” ‘אִם לֹא שַׂר צָבָא תִּהְיֶה לְפָנַי כָּל הַיָּמִים’ ” .
שאלה: האם יואב לא חשב שהוא חייב להרוג אותו בתור מורד במלכות?
רבנו: כן” אבל היתה ביניהם גם התנגשות על תפיסת העמדה בצבא.
“וְאָמְרוּ עוֹד” ‘פְּשׁוֹט נְבֵלְתָּא בְּשׁוּקָא וְלָא תֵּימַר” גַּבְרָא רַבָּא אֲנָא” כָּהֲנָא אֲנָא'”. יש כאן דבר מעניין” ספר ‘מסילת ישרים’ שינה מסדר הגמרא. בגמרא כתוב: “כהנא אנא” גברא רבא אנא”. גם הרמב”ם שינה וכתב: “חכם גדול אני” כהן אני”. מסתבר שזה מכוון. בגמרא מסופר שדברים אלה אמר רב לרב כהנא. יש מחקרים בתוספות אם רב כהנא היה כוהן או לא” עד כדי כך שהוא האשים את עצמו על כך שנשא כוהנת. יש אפילו שרצו לומר שהיו שני רב כהנא” אחד כהן ואחד שאינו כהן. יש מקום להבחין: ביחס ל”פשוט נבלתא בשוק”” יש עניין לעכב תלמיד חכם שלא יעשה בעצמו מלאכה בפני אחרים. וכן יש הלכה שלא להשתמש בכהן בעבודות ובמלאכות שונות. לרב כהנא היו שתי תכונות: שמו היה כהנא והוא היה תלמיד חכם. האם גם היה כהן? על כל פנים” משמיעים לנו שאפילו הגדרים החמורים האלה נדחים” ובלבד שלא יצטרך לבריות.
“וְאָמְרוּ עוֹד: ‘לְעוֹלָם יַעֲבוֹד אָדָם עֲבוֹדָה שֶׁהִיא זָרָה לוֹ'”” עבודה זרה סלקא דעתך? אלא הכוונה” “עבודה שהיא זרה לו”” לא לפי מקצועו” לא לפי כבודו” לא לפי עניינו” “‘וְאַל יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת'”.
יש הדרכה בחז”ל: “השמח בחלקו” . אתה צריך להרגיש שמה שהספקת הוא טוב” ועל יסוד זה תוכל להשיג עוד. מתוך מה שאדם מרגיש סיפוק במה שהשיג” הישג רוחני” חומרי או חברתי” הוא ישיג יותר. זוהי ההתנהגות הישרה והנכונה. זהו דבר יסודי בסדר החיים הרוחני” החומרי והחברתי של האדם .