ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: במדבר
פרשה נוכחית: נשא
פרשה הבאה: בהעלותך
 


"הצריך" ו"הנכון" בנישואין

אסתר אברהמי


כל אחד מבני הזוג נולד אל תוך עולם שיש בו ערכים, אמונות ומבט על החיים, מן המשפחה ומן הסביבה שבה גדל. מכיוון שכילד עדיין אין לו שיקול דעת, הוא מקבל את העולם שנולד לתוכו כמובן מאליו. אלו "המשקפיים" שדרכם הוא רואה את העולם. כשנכנסים לנישואין, מביאים את הכללים הללו כחלק בלתי נפרד מהאישיות. הם כל כך מובנים מאליהם, עד כדי שבדרך כלל הם אינם מדוברים בין בני הזוג. בחיים המשותפים מתגלים פתאום הניגודים ואז כל אחד מביע בפני השני את מה שצריך ונכון שיהיה לשניהם. הצריך והנכון הזה, נוגע בכל תחומי החיים. מהקביעה איך צריך להשתמש במשחת השיניים, עד ההחלטה על הגבולות ההלכתיים שינהיגו את הבית. מה נכון לומר ומתי, ומה לא נכון ואסור לעשות ולומר.
אמנם ברור לבני הזוג שהם שונים, אך עם זאת מתלווה גם תחושת וודאות שהשני "צריך" לנהוג כמותו. כאן מתחילים קונפליקטים שמקורם לא בחוסר בידיעת השונות, אלא דווקא בתפיסה (פרימיטיבית, ילדותית) שמה שנכון לי נכון לכולם.
דוגמאות לתפיסה זו:
" "הרי מה שאני טוען כל כך בסיסי וברור, איך את לא מבינה..."
" "אם אתה צודק אז אני טועה וזה לא יכול להיות, כי אין לי ספק שהדברים נכונים..."
" "הצריך והנכון שלך מבטל אותי ואת משפחתי ואני לא מוכן לקבל זאת..."
" "עלי להרגיש שאני הקובע... כי אם את צודקת אני מאבד מערכי העצמי..."
" בשמירת מצוות: "ברור שכך מבינים את ההלכה... אצלכם במשפחה כנראה חיפשו הקלות..."
בכל הנ"ל יש אני או אתה. אחד צודק והשני טועה. אחד אשם והשני קרבן. אחד צריך לבטל את עצמו. במצב של או-או יש תמיד מאבקי כוח, מי הצודק שצריך לנהוג על פיו. חשיבה זו, היא חשיבה מפרידה. בנישואין המטרה היא מציאת המאחד ולא המפריד. לכן גם הכלי שבו נשתמש, יהיה חשיבה מאחדת. אי אפשר לחיות בנישואים עם אחד שמחליט ואחד שצריך להתיישר עם ההחלטות. אחד עליון ואחד נחות. זו לא זוגיות, זו היררכיה. בזוגיות יש שיתוף ושוויון ערכי גם אם לא תפקודי.
מה יאפשר זאת?
(א). החלטה משותפת בהסכמות על "צריך ונכון", שהם לרוב גם הקווים האדומים. לדוגמא: מסכימים שצריך ונכון לדבר בכבוד ולא להרים קול גם כשכועסים מאד; שלא עושים השוואות בינינו לבין חברים; שהילדים לא צריכים להיות עדים לקשיים בינינו...
(ב).העלאת המודעות הזוגית כלפי הרקע השונה של כל אחד, והנגזרות ההשקפתיות מכך.
(ג). להוציא מהלכסיקון הזוגי את המילים: צריך ונכון ובמקומם להכניס את המילים: רוצה, זקוק ל... "הרוצה - זקוק" - פותח פתח להבנת רצון וצורך אישי, שלא מחייב את השני או 'מבטל' אותו. גם כשמסכימים מה צריך ונכון, יש בנו עדיין רגשות, כוחות ותכונות, שמקשים עלינו להתנהג כמו שצריך ונכון.
תפקידו של הקשר הזוגי בנישואין הוא לתמוך זה בזה, להבין ולבוא לקראת, מתוך סלחנות, בידיעה שכל אחד באמת רוצה להגיע למטרות שהוסכם עליהן. העבודה הזוגית בחיי הנישואין, היא לארוג מסכת חיים שמורכבת מהשניים, כאשר כל אחד מביא את "הצריך והנכון" שלו וביחד בודקים מה מתוך זה מתאים לצרכים האישיים והמשותפים וליכולות בכל רגע נתון. כך נוצרת יצירה חדשה המורכבת משניהם ומיוחדת רק להם.


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: