אֲדָר 2488
הַקְּשִׁישָׁה קִבְּלָה אֶת צָדוֹק בִּמְאוֹר פָּנִים” צָדוֹק הֵשִׁיב לָהּ אֶת הָאַרְנָק” וְהַכֹּל בָּא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם. אֲבָל בָּזֹאת לֹא תָּם הָעִנְיָן. לְמָחֳרָת נִגָּשׁ אֵלֵינוּ צָדוֹק בְּעֵינַיִם צוֹפְנוֹת סוֹד וְלוֹחֵשׁ:
– “אַבְרִי” פַּלְטִי” בּוֹאוּ רֶגַע הַצִּדָּה.”
אָנוּ מְמַהֲרִים אַחֲרָיו אֲחוּזֵי סַקְרָנוּת” הוּא מַבִּיט לַצְּדָדִים לְוַדֵּא שֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה וּמוֹצִיא מִכִּיסוֹ מַטְבֵּעַ גָּדוֹל.
– “מָה?” תּוֹהֶה פַּלְטִי.
– “שְׁשְׁשְׁ… שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ שֶׁגָּנַבְתִּי אוֹתוֹ…”
– “אֲבָל מַה זֶּה?”
– “מָצָאתִי מַטְבֵּעַ! הוּא נִרְאֶה לִי בַּעַל עֵרֶךְ רַב וַאֲנִי רוֹצֶה לְהַחְזִיר אוֹתוֹ לִבְעָלָיו.”
פַּלְטִי וַאֲנִי מַבִּיטִים זֶה בַּזֶּה וּפוֹרְצִים בִּצְחוֹק.
– “לָמָּה אַתֶּם צוֹחֲקִים?” צָדוֹק נֶעֱלָב.
– “צָדוֹק” זֶה מַטְבֵּעַ עַתִּיק” מִי שֶׁהַמַּטְבֵּעַ שַׁיָּךְ לוֹ מֵת מִזְּמַן!” עוֹנֶה פַּלְטִי.
צָדוֹק מְמַשֵּׁשׁ אֶת הַמַּטְבֵּעַ וּמַעֲבִיר אוֹתוֹ מִיָּד לְיַד בְּעַצְבָּנוּת.
– “אֲנִי מַחְזִיר אֶת הַמַּטְבֵּעַ!” הוּא מוֹדִיעַ” “לָמַדְתִּי לֶקַח מֵהַסִּפּוּר שֶׁל הָאַרְנָק” אֲנִי לֹא מַחְזִיק בְּמַה שֶּׁלֹּא שַׁיָּךְ לִי.”
פַּלְטִי לוֹבֵשׁ עַל פָּנָיו אֲרֶשֶׁת רְצִינִית” וְשׁוֹאֵל: “טוֹב” אָז לְמִי אַתָּה מַחְזִיר?”
– “בִּשְׁבִיל זֶה קָרָאתִי לָכֶם” שֶׁתַּעַזְרוּ לִי לִמְצֹא שֶׁל מִי הוּא.”
– “צָדוֹק” עֲזֹב…” אֲנִי אוֹמֵר.
– “אַתָּה יָכוֹל לִתְלוֹת אוֹתוֹ לְקִשּׁוּט בְּפֶתַח הָאֹהֶל שֶׁלָּכֶם”” פַּלְטִי מִתְבַּדֵּחַ.
– “שֶׁקֶט” הָרַב יְדִידְיָה בָּא” שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב שֶׁגָּנַבְתִּי…” צָדוֹק מַחְבִּיא אֶת הַמַּטְבֵּעַ בַּכִּיס. “בְּעֶצֶם” אוּלַי נִשְׁאַל אוֹתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר?”
– “צָדוֹק” אָמַרְנוּ לְךָ שֶׁזֶּה מַטְבֵּעַ עַתִּיק” הוּא יִצְחַק עָלֵינוּ.”
– “בְּכָל זֹאת” בּוֹאוּ אִתִּי”” צָדוֹק מַפְצִיר.
פַּלְטִי וַאֲנִי נוֹשְׁמִים עָמֹק וְעוֹנִים יַחַד: “טוֹב…”
– “הַמּוֹרֶה”” פּוֹנֶה צָדוֹק אֶל הָרַב יְדִידְיָה וּמוֹשִׁיט לוֹ אֶת הַמַּטְבֵּעַ” “מָצָאתִי מַטְבֵּעַ. פַּלְטִי וְאַבְרִי אוֹמְרִים שֶׁהוּא עַתִּיק. אֲנִי צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ לְמִי הוּא שַׁיָּךְ?” צָדוֹק שׁוֹאֵל וַאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים אַחֲרָיו וּמְצַחְקְקִים בִּמְבוּכָה.
הָרַב יְדִידְיָה נוֹטֵל אֶת הַמַּטְבֵּעַ וּמִתְבּוֹנֵן בּוֹ מִשְּׁנֵי צְדָדָיו” הוֹפֵךְ אוֹתוֹ שׁוּב וְשׁוּב מִצַּד לַצַּד” מְהַנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ וְאוֹמֵר: “צָדוֹק” אָכֵן מָצָאתָ מְצִיאָה רְצִינִית. וְאַתֶּם מֵאָחוֹר” לָמָּה אַתֶּם צוֹחֲקִים?”
– “אֲבָל הַמּוֹרֶה” בַּעַל הַמַּטְבֵּעַ כְּבָר מֵת!” עוֹנֶה פַּלְטִי.
הָרַב יְדִידְיָה מְשַׁפְשֵׁף אֶת הַמַּטְבֵּעַ וּפִתְאוֹם מְבַצְבֵּץ צֶבַע צָהֹב יְרַקְרַק.
– “זָהָב!” אָנוּ צוֹעֲקִים הֲמוּמִים.
– “אַתֶּם מְבִינִים”” אוֹמֵר הָרַב” “יֵשׁ לוֹ עֵרֶךְ עָצוּם!”
מִכָּאן הָעִנְיָנִים מִתְגַּלְגְּלִים בִּמְהִירוּת: הָרַב יְדִידְיָה מִתְנַדֵּב לַעֲזֹר לְצָדוֹק לְאַתֵּר אֶת בַּעַל הַמַּטְבֵּעַ” אַךְ לֹא נִמְצָא אָדָם כָּזֶה” וְלָכֵן הָרַב פּוֹסֵק שֶׁהַמַּטְבֵּעַ שַׁיָּךְ לְצָדוֹק. חִזְקִיָּה הַצּוֹרֵף שָׂשׂ לִקְנוֹת אֶת הַמַּטְבֵּעַ” וְצָדוֹק מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד עִם סְכוּם גָּדוֹל שֶׁל כֶּסֶף.
– “מַה תַּעֲשֶׂה עִם כָּל הַכֶּסֶף הַזֶּה?” פַּלְטִי וַאֲנִי שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ” עֲדַיִן קְצָת מְבֻיָּשִׁים עַל שֶׁלָּעַגְנוּ לוֹ.
– “אַבָּא אוֹמֵר שֶׁאֶתֵּן אֶת רֻבּוֹ לַצְּדָקָה. אֲנַחְנוּ לֹא זְקוּקִים לוֹ” יֵשׁ לָנוּ דַּי. הוּא אוֹמֵר שֶׁזָּכִיתִי בְּמִצְוָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ” בִּגְלַל שֶׁהִתְגַּבַּרְתִּי וְהֶחְזַרְתִּי אֶת הָאַרְנָק לַקְּשִׁישָׁה.”
***
קוֹרְאִים יְקָרִים” אֲנִי עוֹד נִרְגָּשׁ וְנִפְעָם מִכָּל הַסִּפּוּר” אַתֶּם יְכוֹלִים לִשְׁלֹחַ לִי סִפּוּר בּוֹ רְאִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם אֵיךְ מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה.
אַבְרִי
(אֲבִינֵר בֵּית אֵל 90631)