אַתֶּם זוֹכְרִים שאָמַרְתִּי לְעַמִּי לִפְנֵי שָׁבוּעַ לְהָסִיר אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר ? אַתֶּם יוֹדְעִים מָה קָרָה ? הֵסִירוּ ! כֵּן ! “וְיָסִירוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת וְיַעַבְדוּ אֶת ד’ לְבַדּוֹ [1]”.
אַתֶּם רוֹאִים” דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב נִכְנָסִים אֶל הַלֵּב. אִם מְדַבְּרִים בְּאַהֲבָה” אַהֲבַת אֱמֶת מֵעֹמֶק הַלֵּב” אֲזַי אַהֲבָה מְעוֹרֶרֶת אַהֲבָה” אַהֲבַת ד’ טְהוֹרָה.
אֲנִי שׁוֹלֵחַ עַכְשָׁו הוֹדָעָה גְּדוֹלָה :
עַתָּה עַמִּי” בָּא הַשָּׁלָב הַבָּא. נִתְאַסֵּף כֻּלָּנוּ בַּמִּצְפָּה” וְשָׁם אֶתְפַּלֵּל לד’ בַּעַדְכֶם [2].
בַּמּוֹעֵד שֶׁנִּקְבַּע בָּאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּצְפָּה. לֹא אָמַרְתִּי לָהֶם כְּלוּם” וְהֵם הִתְחִילוּ לִבְכּוֹת” לְהַזִּיל דְּמָעוֹת” נְהָרוֹת שֶׁל דְּמָעוֹת. גַּם קִבְּלוּ עַל עַצְמָם יְמֵי צוֹם. וְהָעִקָּר אָמְרוּ: חָטָאנוּ לד'[3] !
כֵּן” חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה.
עַכְשָׁו הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָן הוּא” לְקַיֵּם בְּפֹעַל אֶת הַתְּשׁוּבָה. לֹא דַּי לְהִתְלַהֵב וּלְהִתְרַגֵּשׁ. צָרִיךְ לְתַרְגֵּם זֹאת לְמַעֲשֶׂה.
לָכֵן” יָשַׁבְתִּי לִשְׁפֹּט בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טְעָנוֹת מָמוֹנִיּוֹת ” יָשַׁבְנוּ וּבֵרַרְנוּ.
כְּמוֹ כֵן שָׁפַטְתִּי עַל עֲבֵרוֹת בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם” זָכִינוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה.