כל הטמאים בין אדם בין כלים בין שנטמאו טומאה חמורה של תורה בין שנטמאו בטומאה של דבריהם אין להם טהרה אלא בטבילה במים הנקווים בקרקע. (הלכות מקואות א” א)
יש מציאות של טומאה” אטימות” קרירות” ניתוק מהחיים. ויש מציאות של טהרה” חופש” חום הלב” יצירה. האטימות מופיעה כשהאדם מרגיש מרוחק” מעצמו” מזולתו” מה'” במצב של חיי הרגל” בלי עליות וירידות” הכל כמו עיגול” כלומר מרגיש שעמום” טובע” מיואש. ואז יש תקווה” המקווה” המקום שבו ניתן להתחיל הכול כל פעם מחדש כאילו לא נפל” כאילו לא היה חטא” לחזור לתשובה שקדמה לעולם. המקווה הוא כמו הידיים הפשוטות אל הטובע ומצילות אותו” כי בכל מצב של טומאה יש אפשרות לחזור לטהרה.
הכל התחיל ביום השלישי של הבריאה כשאלוקים אמר: ”יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן: וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב”. (בראשית א” ט-י). אחרי יצירת הרקיע ועולם הפירוד בין המים העליונים והתחתונים – יצירה של המחלוקת – אלקים ברא מקווה” המאפשר לאחד מחדש את הקרעים” לחבר מחדש בין הנפרדים.
יש קשר עמוק בין סוף התורה לתחילתה. בסופה כתוב: ”וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל” (דברים לד” יב). ורש”י מפרש: – שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם שנאמר ואשברם לעיניכם והסכימה דעת הקב”ה לדעתו שנאמר אשר שברת יישר כחך ששברת (רש”י” שם)” כלומר מסופר על שבירת הלוחות בעקבות חטא עגל הזהב” וכעת מסופר על המקווה. משה רבנו שבר את הלוחות כי לא הייתה התאמה בין המציאות של העגל לבין לוחות התורה העליונה” היה פירוד בין האידיאל העליון לבין המציאות.
כל כלי וכל אדם ניתן לטהר מחדש על ידי טבילה במקווה” אבל יש כלים מחרס ששבירתם היא טהרתם. כך אנחנו בני ישראל. לרוב ניתן לנו לתקן” לטהר מחדש” כפי שאנחנו מתפללים ‘וטהר לבנו לעבדך באמת'” ויש תקווה” אבל לפעמים צריך לדעת לוותר על רעיון” לבכות על הנעלם” או ‘לחשב מסלול מחדש’. ועצם השבירה היא הטהרה.
לכן באמת צדק רבי נחמן ש’אין ייאוש בעולם כלל'” כי יש לזה דרך לבטל את הייאוש” להתחבר בכל רגע מחדש לעם ישראל לפי ”מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה”’ (ירמיה יז” יג)” לארץ ישראל” ולטבול במעיינותיה” ולתורת ישראל” כי אין מקווה טהרה אלא תורה.
*שלושים מפגשים בירושלים. ברחוב אליהו חכים 53″ ארמון הנציב” בימי שני 18.00-19.15.
