פרישות ליחידי סגולה

הפרישות היא מצב נכון של גבול ומשמרת. “כְּלַל הַדָּבָר” כֵּיוָן שֶׁכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם אֵינָם אֶלָּא סַכָּנוֹת עֲצוּמוֹת” אֵיךְ לֹא יְשֻׁבַּח מִי שֶׁיִּרְצֶה לִימָּלֵט מֵהֶם” וּמִי שֶׁיַּרְבֶּה לְהַרְחִיק מֵהֶם. זֶהוּ עִנְיַן הַפְּרִישׁוּת הַטּוֹב” . צריך זהירות ויש ממה להיזהר” “שֶׁלֹּא יִקַּח מִן הָעוֹלָם בְּשׁוּם שִׁמּוּשׁ שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶלָּא מַה שֶּׁהוּא מֻכְרָח בּוֹ מִפְּנֵי הַצֹּרֶךְ אֲשֶׁר לוֹ בְּטִבְעוֹ אֵלָיו”.
היות שפרישות היא דבר נחוץ מאוד והכרחי מאוד” מדוע לא חינכו לכך חז”ל כל יהודי? יש סכנות שצריך להישמר מהן” אם כן מדוע חז”ל לא חינכו אותנו כך? “וְאִם תִּשְׁאַל וְתֹאמַר” אִם כֵּן אֵפוֹא” שֶׁזֶּה דָבָר מִצְטָרֵךְ וּמֻכְרָח” לָמָּה לֹא גָזְרוּ עָלָיו הַחֲכָמִים” כְּמוֹ שֶׁגָּזְרוּ עַל הַסְּיָגוֹת וְתַקָּנוֹת שֶׁגָּזְרוּ? הִנֵּה הַתְּשׁוּבָה מְבֹאֶרֶת וּפְשׁוּטָה”. התשובה היא שיש להבחין בין יחידים שיכולים להיות פרושים לבין כל הציבור. בגזירות ואיסורים דרבנן יש לנו כלל ידוע: “לֹא גָזְרוּ חֲכָמִים גְּזֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִים לַעֲמֹד בָּהּ”. אבל לא גזרו ריבוי גזירות. לאנשים יחידים ופרושים” זה מתאים” אבל כל הציבור איננו יכול לעמוד בריבוי הזהירות הזאת. “וְאֵין רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִים לִהְיוֹת חֲסִידִים” אֲבָל דַּי לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים”. רק יחידים” יחידי סגולה” מצוינים – אשריהם!
“אַךְ הַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר בָּעָם” הַחֲפֵצִים לִזְכּוֹת לְקִרְבָתוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְזַכּוֹת בִּזְכוּתָם לְכָל שְׁאָר הֶהָמוֹן הַנִּתְלֶה בָּם” לָהֶם מַגִּיעַ לְקַיֵּם מִשְׁנַת חֲסִידִים אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לְקַיֵּם הָאֲחֵרִים” הֵם הֵם סִדְרֵי הַפְּרִישׁוּת הָאֵלֶּה” כִּי בָזֶה בָּחַר ה'” שֶׁכֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָאֻמָּה שֶׁתִּהְיֶה כֻלָּהּ שָׁוָה בְּמַעֲלָה אַחַת”” ישנם יחידי סגולה” אריסטוקרטים מבחינה רוחנית” בני עלייה. “וּכְבָר מָצָאנוּ לְאֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב שֶׁאָמַר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּמַעֲשֶׂה דְּעוּלָא בַּר קוֹשֶׁב” . “כְּשֶׁהֱשִׁיבוֹ”” רבי יהושע בן לוי” “‘וְלֹא מִשְׁנָה הִיא?’ אַף הוּא אָמַר לוֹ”” השיבו אליהו הנביא: “‘וְכִי מִשְׁנַת חֲסִידִים הִיא?'”. לסתם יהודי היא משנה שמותר” אבל אתה במדרגה עליונה וראוי לנהוג משנת חסידים. זו משנת פרושים” משנת חסידים” שאינה לכל יהודי. “כִּי יֵשׁ בָּעָם מַדְרֵגוֹת מַדְרֵגוֹת” אִישׁ לְפִי שִׂכְלוֹ” הִנֵּה לְפָחוֹת יְחִידֵי סְגֻלָּה יִמָּצְאוּ אֲשֶׁר יָכִינוּ אֶת עַצְמָם הֲכָנָה גְמוּרָה” וְעַל יְדֵי הַמּוּכָנִים יִזְכּוּ גַם הַבִּלְתִּי מוּכָנִים אֶל אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָתוֹ” וְכָעִנְיָן שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּאַרְבָּעָה מִינִים שֶׁבַּלּוּלָב” ‘יָבוֹאוּ אֵלֶּה וִיכַפְּרוּ עַל אֵלֶּה'”. האתרוג משובח לעומת הערבה היותר פשוטה שאין בה טעם וריח – אבל כולם הם יחד באגודה אחת .