שמעתי סיפור מדהים מאיש שישב ברכבת ולידו ישבו שני אנשים קצת מגודלים” עם כיפה וזקן. האחד פונה לחברו: “גם אתה עובד בעירייה?” והלה משיב לו: “כן” הייתי קודם נהג הסעות” ועם כל הלחץ של ההורים והעמידה בזמנים” לא היה לי זמן להתפלל רגוע”. עזב את ההסעות ועבר להיות מנקה רחובות בשכונה בירושלים. ועכשיו יש לו שקט. “אמנם המשכורת לא גבוהה אבל מסתדרים. אני יכול להתפלל באופן רגוע ולשמוע דברי תורה באוזניות בזמן העבודה. אבל מה מפריע לי? שמתייחסים אלי בזלזול כאילו אני הזבל שאני מנקה”. אומר לו השני: “תשמע” אני ותיק” כבר אחת עשרה שנה והאמת שגם היחס אלי דומה. אבל אספר לך סיפור. פעם הגיע אלי אדם בזמן שאני מנקה את הרחובות” אדם עם זקן לבן ואמר לי: תדע לך כשאתה זוכה לנקות את הרחובות של ירושלים אתה מנקה את טרקלינו של המלך! לזה תכוון… ומאז אני קם כל יום בשמחה והולך לנקות את הטרקלין של המלך. אני כבר לא עובד אצל בעל הבית אלא אצל הקב”ה. וגם אמר לי האיש עם הזקן הלבן: דע לך כי כמה שמבזים אותך יש לך על זה שכר עצום וגדול בשמים… ומאז כבר לא משנה לי” טוב לי כך…”