עמונה – מי שם הגנב?

אמר רשע אחד: אם חוזרים על שקר פעמים רבות” הוא הופך לאמת.
כך חוזרים שוב ושוב על השקר שאנשי עמונה גנבו אדמות של ערבים” עד שכבר רבים מאמינים בזה. אך לאמיתו של דבר” זה השקר הגדול שבשקרים.
כמובן” אסור לגזול מגוי. כך נפסק” שגזל הגוי אסור” ולא עוד אלא שיש בזה גם חילול השם” שמא ילינו הגויים שד’ בחר לו כעם סגולה עם של גנבים.
אבל מניין לנו שאדמות אלו שייכות באמת לערבים? אין אדם ישר בעולם שיכחיש שמימים ימימה ישב עם ישראל בציון. אם כן” על הערבים להוכיח את בעלותם כיצד פתאום זה שלהם.
כולם יודעים שיש שתי דרכים: שטר וחזקה. המובן של חזקה הוא: מי שיושב על אדמה” הריהי שלו. אך אין זה מדויק: החזקה אינה יוצרת בעלות אלא מעידה על בעלות! “חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה”. כלומר אם אדם טוען: קניתי ממך אדמה זו” אבל השטר אבד לי” אך העובדה שאני יושב פה זמן רב ולא אמרת לי מאומה” סימן שהיא שלי – הרי יש כאן חזקה. אבל אם אדם טוען: עובדה שאני יושב כאן” ומה איכפת לך איך זה הגיע אליי – בזה לא אמר כלום. לכן בנדון דידן העובדה שערבים יושבים שם אינה מוכיחה דבר” אלא אם כן יציגו שטר. מלבד זאת” הם אינם יושבים שם…
אם כן” נעבור לשטר” המעיד על מכירה. אין לכל הערבים האלה שום מסמך המעיד על כך שמכרנו להם אדמה זו. אם כן” הם גזלנים. כמו שכתב רבנו הרב צבי יהודה בכרוז “למען דעת”: “לפיכך אחת ולתמיד הדברים ברורים ומוחלטים” כי אין כאן שום שטחים ערביים ואדמות ערביות” אלא אדמות ישראל” נחלות אבותינו הנצחיות” אשר אחרים באו ובנו עליהם שלא ברשותנו ונוכחותנו” ואנחנו מעולם לא עזבנו וניתקנו את נחלת אבותינו”.
שמא תאמר: אותם ערבים קיבלו אדמות אלו ממלך ירדן” כי היו אלו אדמות מדינה שלו. שוב חוזרת השאלה: וכיצד הן של מלך הירדן? האם יש לו שטר שמכרנו לו? שנתנו לו במתנה? לא ולא! אם כן” מלך ירדן ומדינת ירדן הם הגזלנים ולא אנשי עמונה.
ואולי עוד תטען: הבריטים הם שנתנו את יהודה ושומרון למלך ירדן. אך גם כאן אנו שואלים: כיצד שטח זה שייך פתאום לבריטים? האם מכרנו להם” – כמו שאינדיאנים מכרו את ניו יורק לאמריקאים ב-24$?! או שמא נתנו להם במתנה? ודאי לא. אם כן” הבריטים הם הגנבים.
יתר על כן” בהתחלה הוחלט על ידי חבר הלאומים בהחלטת סן רמו” להקים מדינה ליהודים בכל גבולות ארצנו התנ”כיים הרחבים” ובריטניה קיבלה מנדט כדי לבצע זאת. אך הם רימו ושיקרו ובגדו” ונתנו חלק ענק למלך ירדן. מהלך זה לא אושר מעולם על ידי חבר הלאומים” ולא אושר על ידי אף מדינה בעולם מלבד אפגניסטן. אם כן” גם כלפי חבר הלאומים” הבריטים הם גנבים.
אבל אולי תתעקש ותאמר: הבריטים כבשו מן הטורקים” אם כן זה שלהם. מעניין מאוד. ואולי יואילו להסביר לי כיצד זה שייך לטורקים?
אם כן התמונה ברורה” יש כאן שרשרת מושחתת של גנבים” כאשר גנב מוסר לגנב.
– הטורקים גנבים
– הבריטים גנבים
– הירדנים גנבים
– הערבים גנבים
– ולעומתם היהודים בעמונה אינם גנבים.
אבל כמו שכתב מרן הרב באגרתו לקרן קיימת לישראל: אנו מוכנים לנהוג לפנים משורת הדין” ולשלם על אדמות שהן בעצם שלנו” כמו שעשה אברהם אבינו במערת המכפלה” יעקב אבינו בשדה בשכם ודוד המלך בהר הבית (מאמרי הראיה 253).

אבל – עד כאן! קץ לחושך! לא מעבר לזה! יש גבול לשלטון הגנבים! יש גבול לממלכת השקר!
“נתתי אותה לכם מורשה” (שמות ו ח) “לזרעכם ונחלו לעולם” (שמות לב יג).

הרב אלישע וישליצקי
להתבגר ולהתגבר במאבק על הבדידות” ועל הנצח מול העכשויות
עם הניסיון לאחוז בשולי גלימת פרשת “וישלח”

בין המצבים בחייו של האדם” יש לעתים מה שמוגדר כ”לבדו”. הבדידות” יכולה להיות במובן הפיזי או הנפשי” או שניהם גם יחד.
אבל איש האמונה לעולם אינו יכול להיות בודד” שהרי אלוקיו עמו” שהרי אל כנסת ישראל הוא מחובר. ורק על ההשגחה האלקית נאמר” בנבואה שהוצרכה לדורות (מגילה יד א): “ונשגב ה’ לבדו” (ישעיהו ב).
אם כך” כיצד נאמר בתורה “ויותר יעקב לבדו”?! (בראשית לב” כה). – אולי אפשר להבין מהמשך הפסוקים כי מדובר באותו כיוון. “ויאבק איש עמו עד עלות השחר” (שם) – במאבק זה נעים הכוחות הסותרים ונלחמים זה בזה את מלחמת חייהם” אך לא בין איש לאיש כפי שנחשוב ממבט הראשון” אלא בין כוחות רוחניים” מול שרו של עשו (רשב”ם על פי המדרש).
אשר על כן” יעקב אבינו – בעל הענווה הבריאה (רבנו בחיי לבראשית לב י) שמוסיפה לו עוז פנימי (מוסר אביך” מידות ראיה” ענוה) – יונק את כוח המאבק מנצח ישראל” מהשגחת ה’ עליו ומחיבורו אליהם. ודווקא בשעה שהוא לבד במובן הפיזי” הנה בנפשו וברוחו הוא מתבגר ומתגבר על הכוחות שעומדים מולו ומנצחם. ולכן מזכירים חז”ל בהקשר לאותו ביטוי של “ויותר יעקב לבדו” את הנאמר על “ונשגב ה’ לבדו”. לאמור כי “ה’ הוא הנותן לך כח לעשות חיל” (דברים ח” יח” ופירוש אברבנאל שם). משום כך אין יעקב בוחל גם בפכים קטנים (חולין צא א). אין הוא מזלזל בפרטים” ואיננו מנתק בין עולם הרוח לעולם המעשה (אורות התשובה יד א). על גבורתו זאת” שונא אותו עשו” ורק משעה שמכריע יעקב ומנצח את כוחו של עשו” רק אז (בראשית לג) מתרחשים סימני השלום המיוחל בהגיעו בָּשל למקומו ולזמנו” ללא בוסר ונזק של ציפיות ל’עכשיו!'” שהן רפות וחסרות חוט שדרה מוסרי-אמיתי (ישעיה כח).
דווקא בגלל מורכבות המאבק לנצח את הקטנוניות והעכשויות אין יעקב מוכן ללכת עם עשו” ואומר לו כי עליו להתנהל לאטו לרגל המלאכה אשר לפניו (בראשית לג” יד ופירוש רש”י).
יודעים יעקב אבינו ורחל אמנו את סוד הנצח” את המוכנות לקבור ולהיקבר באמצע הדרך (בראשית מח ורש”י שם) כדי לתת כוח לבנות ולבנים בדורות הבאים להתגעגע באמת (כתובות עה) לשוב אל עצמם וארצם” ולא להיכנע לתחושת הבדידות על אדמת נכר. ויודעים הדורות האחרונים כי עם הנצח אינו מפחד מדרך ארוכה (על-פי אורות עמ’ נה) ומסתער בכל תעצומות הנפש על המשימות האמיתיות” ודוחה את השעבוד לקליפות החיים הנראות לעתים קשות ומסובכות. הנה כי כן העם בציון מצפה לגדלות” לבשורת אמת של גאולה ולהתחבר לשולי גלימתן של הדמויות אשר מכוחן ניאבק וננצח מתוך אמונת אמת בצור ישראל וגואלו.
בשורת האמת של הגאולה קשורה במהותה למלאכה” למשימה” לעמל. וכך מתבטא יעקב אבינו מול תפיסתו של עשיו: “ואני אתנהלה לאטי” לרגל המלאכה”. דבריו של אבינו אינם רק בתחום הזמן והמקצב. אלא בתוככי הזמן” בעומק של מלאכה כשליחות” כמשימה. ואולי משום כך מפרש רש”י שם: “לאטי – לאט שלי.”
כמו בלידה המשפחתית כך בלידה הלאומית” אין קיצורי דרך” אין קסמים” אין דילוגים על קושי” חבלי לידה הם חבלי משיח. ובמיוחד בתוך הנפש פנימה” בכל מערכות החיים.
השנה ה’תשע”ז” עמדה אם שכולה” בת שבע וינברג תבדל”א” לצדו של הרב אורי יבדל”א ליד קבר הבן אל”מ דרור וינברג” וכך אמרה שם: “אני חשה שצריך לעסוק בצומת נוספת של גבורת דרור והיא: ‘גיבור הכובש את יצרו’ . מנהיגות של אמת” היא קודם כל פנימה” בתוככי הנפש”.
וכשאני בשטחיות” מחפש אשמים מבחוץ” מקטרג” ואיני מזדכך” ואיני צומח בטהרה ובענווה – לא עמדתי במלאכה” אלא השתעבדתי לרוחו העכשוית של עשו. המוכנות שלנו כיום להסתער על בירור משימותינו מתוך חתירה לאמת ללא משוא פנים” צריכה בעזרת צור ישראל וגואלו – להוסיף בנו עוצמה פנימית בכנות וביושר באמת. או אז יחדרו הדברים ללבבות” ויתגלו אורותיהם של ישראל בחיים של צמיחה אמתית.
נשאב כוחות מימי החנוכה הבאים עלינו לטובה” ונדע כי “על נפשנו וחיינו אנו נלחמים בעד ארצנו עמנו ותורתנו” (ע”פ ספר חשמונאים א” ג). נתאמץ ונפעל ללא לאות וללא קטנות עד שנגיע אל הארת הנרות שבהיכל קודשו” לברכה לנו ולעולם כולו” “לנצח על מלאכת בית ה’.”