זהות יהודית היא זו: “אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו”. היא מתחילה מראשית מחצבת גזעיותנו: “אשר בחרת באברם” והובטח לו “ואעשך לגוי גדול” ” ו”גוי גדול” הוא כמפורש במשנה תורה: “אשר לו אלהים קרובים אליו כד’ אלהינו בכל קראנו אליו” ו”אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת” – ו”עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו” .
הדברים מפורשים ומפורטים בספר “נצח ישראל” של המהר”ל מפראג פרק י”א” בהבחנה בין קדושת הפרט האישית” שהיא שייכת גם לאומות העולם וכדברי המדרש תנא דבי אליהו: “בין ישראל בין נכרי” בין איש בין אשה… הכל לפי המעשה שהוא עושה כך רוח הקודש שורה עליו” – שלעומת זה היא קדושת הכלל” הציבור” האומה” שהיא מיוחדת לישראל” כברכתנו זאת “אשר בחר בנו מכל העמים”.
ב. האם ההגדרה הזאת עמדה במבחן ההיסטוריה? האם ההגדרה משתנה? האם חל משבר בזהות הזאת?
ההגדרה האלהית הזאת” המלאה בדבר ד’ בתורה בנביאים בכתובים” היא נצחית ואינה ניתנת להשתנות” בשום אופן ועניין” למרות כל מיני פגיעות זמניות שקרו בה במשך שלשלת גלגולי הדורות. זה מתגלה ומתקיים במשך כל קיומה של האומה הישראלית והופעתה המופלאה בתורה פנימה וכלפי העולם כולו. “כי לא יטוש ד’ את עמו בעבור שמו הגדול” כי הואיל ד’ לעשות אתכם לו לעם” . “וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם” . “כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש” וברית שלומי לא תמוט” אמר מרחמך ד'” . “כה אמר ד’ נותן שמש לאור יומם” חוקות ירח וכוכבים לאור לילה” רוגע הים ויהמו גליו” ד’ צבאות שמו. אם ימושו החוקים האלה מלפני נאום ד'” גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים” .
זה בא לביטוי גם בגדולי הדעה של גרמניה – גיתה: “לאור דברי ימיו וקורותיו של העם המיוחד” מַתְוה ההנהגה האלהית בכתבי־הקודש את הדרך לכל האדם והעמים”; שילר: “כל הדכאון והשפל הפוגעים בעם האוניברסל־הסתורי הזה” לא יוכלו להשמיד את זכותו הנשגבה ואת עז השפעתו בדברי ימי העולם”. וגם בגדולי־הדעה של רוסיה – טולסטוי” שאמר: כשאני רואה יהודי” אני רואה נצח; וסולוביוב – בראותו את ההיסטוריונים גרֶץ ורֶנַן מדברים על דוד ושלמה כמו שהם מדברים על נפוליאון וביסמַרק – השתומם” והוא מייעץ לגדולי־דעה שבעולם שראוי שתפילתם תהיה למען שלומם וטובתם של עם ישראל .