בְּשׂוֹרָה קָשָׁה: הַפְּלִשְׁתִּים תּוֹקְפִים![1].
אָמְנָם זֶה לֹא חָדָשׁ. כָּל הַזְּמַן הֵם תּוֹקְפִים. כְּבָר כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנִים הֵם מְצִיקִים לְעַמֵּנוּ.
אֲבָל לָמָּה עַכְשָׁו? הֲרֵי עַם יִשְׂרָאֵל עָשָׂה תְּשׁוּבָה מִכָּל הַלֵּב” הֵסִיר אֶת הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה” צָמוּ” הִתְוַדּוּ לד’: חָטָאנוּ [2].
כֻּלָּם מַכִּירִים אֶת הַפַּרְשִׁיָּה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע : אִם נִשְׁמַע לְקוֹל ד'” אָז הוּא יִשְׁמֹר עָלֵינוּ וְיֵיטִיב לָנוּ. אִם כֵּן” הָיָה מַתְאִים שֶׁעַכְשָׁו יִהְיֶה לָנוּ טוֹב?! בִּמְיֻחָד אַחֲרֵי שֶׁהִבְטַחְתִּי לָעָם בְּשֵׁם ד'” שֶׁאִם יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה “וְהָכִינוּ לְבַבְכֶם אֶל ד’ וְעִבְדוּהוּ לְבַד” וְיָצֵל אֶתְכֶם מִיַּד פְּלִשְׁתִּים” [3].
שְׁאֵלָה טוֹבָה” נָכוֹן?
אֵינְכֶם יוֹדְעִים מָה הַתְּשׁוּבָה?!
הִיא פְּשׁוּטָה מְאֹד: זֶה נִסָּיוֹן!! זֶה נִסָּיוֹן” כְּדֵי לִרְאוֹת אִם הָעָם יִתְלוֹנֵן “עָשִׂינוּ תְּשׁוּבָה וְזֶה לֹא הוֹעִיל”.לָכֵן אֲנִי שׁוֹתֵק” וּמְחַכֶּה לִרְאוֹת מָה תִּהְיֶה תְּגוּבַת הָעָם.
וְהִנֵּה נִגָּשִׁים אֵלַי אֲנָשִׁים רַבִּים וּמְבַקְּשִׁים “אַל תַּחֲרֵשׁ מִמֶּנּוּ מִזְּעֹק אֶל ד’ אֱלֹקֵינוּ” וְיוֹשִׁיעֵנוּ מִיָּד פְּלִשְׁתִּים”[4].
הִנֵּה הֵם עָמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן! הֵם לֹא מִתְלוֹנְנִים! הֵם לֹא בָּאִים בִּטְעָנוֹת! רַק מְבַקְּשִׁים שֶׁאַמְשִׁיךְ לְהִתְפַּלֵּל.
הִקְרַבְתִּי טְלֵה חָלָב אֶחָד לְעוֹלָה לד'” טָלֶה קְטַנְטַן שֶׁעֲדַיִן יוֹנֵק חָלָב מֵאִמּוֹ” וְהִתְפַּלַּלְתִּי אֶל ד’.[5]. וב”ה” ד’ עָנָה לִי [5]. אֵיךְ עָנָה לִי? זֹאת תֵּדְעוּ בַּפֶּרֶק הַבָּא.