מֵאָז דִּבַּרְנוּ בַּפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת” בִּשְׁנַת 2872″ כַּאֲשֶׁר הִתְמַנֵּיתִי לְשוֹפֵט” עָבְרוּ 9 שָׁנִים[1]. עַתָּה הַשָּׁנָה הִיא 2881 וַאֲנִי כְּבָר זָקֵן. הֶחְלַטְתִּי לְמַנּוֹת אֶת שְׁנֵי בָּנַי לְשׁוֹפְטִים כְּדֵי שֶׁבֶּעָתִיד יַחְלִיפוּ אוֹתִי[2].
בְּנִי הַבְּכוֹר שְׁמוֹ יוֹאֵל” וְהַשֵּׁנִי שְׁמוֹ אֲבִיָּה. הֵם הֶחְלִיטוּ לִבְחֹר אֶת בְּאֵר שֶׁבַע לִמְקוֹם מוֹשָׁבָם[3].
אֲנִי חַיָּב לוֹמַר לָכֶם אֶת הָאֱמֶת” יֵשׁ לִי הַרְבֵּה עָגְמַת נֶפֶשׁ מֵהֶם. לָמָּה? זֶה לֹא סוֹד שֶׁהֵם אוֹהֲבִים כֶּסֶף” מְקַבְּלִים שֹׁחַד” וּמַטִּים אֶת הַמִּשְׁפָּט בְּאֹפֶן מְעֻוָּת [4].
כַּמּוּבָן” כֶּסֶף נָחוּץ לְכָל אֶחָד. הַכֹּל עוֹלֶה כֶּסֶף. אֲבָל לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת לָהוּט אַחֲרֵי הַכֶּסֶף. וּבְוַדַּאי אֵין לְקַבֵּל שֹׁחַד וּלְעַוֵּת מִשְׁפָּט.
סִפַּרְתִּי לָכֶם שֶׁהָיִיתִי הוֹלֵךְ מִמָּקוֹם לַמָּקוֹם בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ וְשׁוֹפֵט אֶת יִשְׂרָאֵל בְּעָרֵיהֶם[5]. בָּנַי מַעֲדִיפִים לִקְבֹּעַ אֶת מוֹשָׁבָם בִּבְאֵר שֶׁבַע” כְּדֵי לִבְנוֹת מַעֲרֶכֶת שְׁלֵמָה שֶׁל פְּקִידִים” מְנַהֲלִים וּמַזְכִּירִים[6]. גַּם זֶה סוּג שֶׁל שֹׁחַד” נָכוֹן ?
אַתֶּם וַדָּאַי שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם לָמָּה הֵם לֹא לָמְדוּ מִמֶּנִּי? אֵינִי יוֹדֵעַ. חִנּוּךְ זֶה לֹא מָתֶמָטִיקָה.
יֵשׁ בְּחִירָה חָפְשִׁית לְכָל אָדָם. גַּם יִשְׁמָעֵאל הָיָה אַחֵר מֵאָבִיו אַבְרָהָם. גַּם עֵשָׂו הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת מֵאָבִיו יִצְחַק. ובָּנָיו שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא הָיוּ בְּדַרְגָּתוֹ.
אָנוּ הַהוֹרִים מִשְׁתַּדְּלִים” עוֹשִׂים כְּמֵיטַב יְכָלְתֵּנוּ.
עַל כָּל פָּנִים” זֶה לֹא יָכֹל לְהַמְשִׁיךְ כָּךְ. אֶחְשֹׁב מָה לַעֲשׂוֹת.
——————–