ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: בראשית
פרשה נוכחית: נח
פרשה הבאה: לך לך
 

הארכיון נתמך על ידי
קרן דור ס"ת

עולי העין. סיפור לפרשת ויחי

הרב זיו רוה


(ליקיר הצנחן מבאר שבע)
אי אפשר להכיר את ירחמיאל מאז שחזר לעבודה. חודשיים הוא שכב בבית חולים, כחוט השערה בין חיים למוות, נאבק בדלקת ריאות חריפה. אף רופא לא האמין שיתנתק עוד ממכונת ההנשמה. בלילה ההוא, כשכל משפחתו באה להיפרד ממנו, חלמתי עליו. איני יודע אם חלום שמימי היה או שמהרהורי ליבי היה, אך ממה שראיתי בחלומי לא סיפרתי לו דבר וגם לא אספר. בבית הדין של מעלה, כך בחלומי, כפה אב בית הדין את מלאך המוות לתת לירחמיאל זה עוד הזדמנות אחת...
מה אומר ומה אגיד, ירחמיאל באמת חזר, אבל השתנה לגמרי...
לפני כעשרים שנה, בסניף הדואר שאני עובד בו, נתמנה ירחמיאל זה על מיון המכתבים למחוז דרום ולארצות אשכנז. מסניף אחר העבירו אותו אלינו, ומעולם סבור הייתי כי עסק טוב הם עשו לעצמם. בשנות עבודתו הראשונות הייתי מתפלל כל בוקר שיעזבני לנפשי ובכלל הלוואי שלא יגיע באותו יום... ה' יסלח לי. הייתי מרגיש תכופות חוסר נוחות בסביבתו גם אם מילה לא היתה יוצאת מפיו. נוכחותו עטפה אותי בקושי להיות מי שאני. אדם כזה אינו יכול להכיר אותי, חשבתי, מאחר שבכל עת אני צריך לעמוד בציפיותיו. לבושי הפך רשמי אף שאיש לא דרש זאת ממני מעולם. הופעתי החיצונית התאימה עצמה בלי שנתתי לבי לכך, ללבושי הנפשי. מאז שאני זוכר את עצמי, אני משתדל לעשות עבודתי נאמנה ומכל הלב. זו מידה טובה שספגתי מאבי. אך כשירחמיאל זה מתקרב, נדמה לי שאין מי שעושה טעויות יותר ממני בכל סניפי הדואר מגבת ועד אנטיפרס. מידת הדין נמתחה כקשת מעל סניפנו מאז דרך זה אצלנו בראשונה, ו'כוננות הספיגה' לא היתה נחלתי הפרטית. טכנאי המחשבים חזר לגמגם בגיל ארבעים, ובאופן מוזר נעשו אלו שהיו אוהבים, מבקרים זה לזה.
עשר שנים זחלתי בקוצים, עד היום שבו הבנתי שעיקר הבעיה היא אצלי. בחלישות נפשי, בחרתי לתת למבט מן החוץ להשפיע עלי בקלות. לא רק למבטו של ירחמיאל אלא באופן כללי נהגתי לייחס יותר מדי חשיבות לדרך שבני אדם מסתכלים עלי. גם בעודי יושב בדד, טרודה היתה נפשי באופן שאראה אם אתנהג כך, או אומר כך, או אתלבש כך. כך היא דרכה של 'עין הרע', של ההשפעה השלילית של נפש על זולתה בשל הקשר הנעלם שביניהן. החברה היא גורם משפיע, כדברי שלמה המלך, "הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ" . אולם ביחס לזרמי ההשפעה הסמויים, עלול האדם להתאים עצמו לתבניות התנהגות או לציפיות הזולת בלא שימת לב כלל. לבסוף הפנמתי שעלי להתבונן בכל דבר שאני בוחר להיות מושפע ממנו, ולדחות את מה שזר לחדרי נפשי. איני יכול להיות ספוג כל שכן פלסטלינה....
כשהייתי נכנס לדואר בבקרים, אוחז הייתי אגודל ימין ביד שמאל ואגודל שמאל ביד ימין, כיוון שמשתוקק הייתי לחבר את הבנותי השכליות עם חיי המעשיים , וכך הייתי אומר: "אני אלעזר בן חיה, מזרע יוסף שלא שולטת בו עין הרע באתי, כמו שכתוב "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" , אל תקרא עלי עין אלא עולי עין .
כדי שאהיה חזק, ולא אתן למבט העין החיצונית של הזולת להיות מרכז הכובד המדריך את הנהגתי, למדתי שעלי להכיר תדיר בערך עצמי. איני צריך עוד להחביא את עצמי, יש לי דרך שבחרתי, אני זה אני וזהו! אם למישהו לא נוח עם דרכי או עם אחת מתכונות נפשי, שיעבוד הוא על עצמו. אני פתוח לשמוע אם משהו אצלי דורש תיקון, אך לא אשנה דבר כדי לרַצות או להשתייך עוד לעולם. מעתה אהיה שמור בתוך עולמי הפנימי העשיר, ובהשתדלות מתמדת להתקרב אל ה'. כדג במצולות, שאין העין הרעה שולטת בו, כך אין העין הרעה נוגעת עוד בי, "וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ ".
המניעה הגדולה לנאמנות לעצמי עזבה לבסוף את עולמי. וזכיתי בחסדי ה' לחוות עבודה פנימית מאוד משמעותית ומשמחת. גם ירחמיאל חש בשינוי שלי, ושאינו מצליח עוד להרקיד אותי בחלילו. לדאבוני לא הצלחתי תמיד לחלוק את תובנתי עם חברי לדואר, כיוון ששינוי כזה דורש עוז נפשי מתוך התבוננות ועבודה. כך, בשעבוד פנימי לא מודע נותרו חברי לעבודה, עד שירחמיאל חלה...
כשירחמיאל חזר מבית החולים, לא יאמן, הכל השתנה! הוא לא מדבר על זה אך פשוט אין מי שלא מרגיש. הוא קנה שם בבית החולים עין טובה, זה כל החידוש, עבר מרצונו השתלת איברים תרומת אברהם אבינו. את עיניו הקודמות תרם אף הוא לתלמידי בלעם, למרות שתמיד יש שם הצפה. כיוון שהחל מתבונן על הנשמה הטובה של כל אחד, במקום לתור אחר חסרונותיו, הוא מחפש תמיד נקודות טובות ומחברות בכולם, נותן מחמאות, מחייך ומכיל. 'סיסמוגרף הלב' העדין שלי, כבר לא קופץ בסביבתו ל'איזור הסכנה', ואיני צריך עוד שום עבודה של התגברות בסביבתו. לראשונה אני מרגיש את האמון שהוא נותן בי, גם מכבד ומעריך אותי. סוף סוף אני יכול לצאת ממחבוא הרשמיות, אל עולם חדש של שיחות נפש שהחל פורח בינינו. מדהים כמה טוב יכול לבוא לעולם, מאדם אחד שמחליט לתקן מידה אחת...


תגיות: פרשת ויחי



מאמרים נוספים מעלון פרשת ויחי תשע"ז:
ביחד - ננצח - הרב דב ביגון
שמעתם על אזרח-חייל? - הרב שלמה אבינר
חיים עד העולם - הרב אייל ורד
תורה שבעל פה - הרב דוד לנדאו
המשך למלכות אלוקית - הרב יואב אוריאל
מחמאות בנישואין 2 - אסתר אברהמי
אל תהייה אדיש לאף אחד! - ד"ר מיכאל אבולעפיה

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: