ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: יתרו
פרשה נוכחית: משפטים, שקלים
פרשה הבאה: תרומה
 

הארכיון נתמך על ידי
קרן דור ס"ת

חיים עד העולם

הרב אייל ורד


שבע עשרה השנים האחרונות בחיי יעקב היו שנים טובות, טו"ב שנים. בניו לידו, יוסף מכלכל אותו לחם לפי הטף, ומנשה ואפרים מצויים אצלו תדיר לשמשו וללמוד ממנו.
תמוהה אם כן העובדה שעל פתחן של שנים אלו, כאשר יעקב כבר מבין שעשרים ושתיים השנים הרעות הסתיימו, והוא צפוי כעת לחיים אחרים, בוחר יעקב לסכם את חייו בפסימיות לנוכח שאלת פרעה - "כמה ימי שני חייך". תשובת יעקב קצרה ונוקבת - "ויֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימי מגוריהם".
זוהי תשובה תמוהה ביותר. ראשית - מניין ליעקב שחייו הם מעט, הרי העתיד עוד לפניו, וגם ההגדרה שחייו היו רעים היא קשה. אמנם יעקב סבל מאוד בעשרים ושתיים השנים האחרונות, אך היו גם שנים אחרות של קרבה גדולה ליצחק ולימוד תורה בבית שם ועבר. גם השנים בבית לבן היו שנים טובות בהן קמה ליעקב משפחה גדולה, ועושרו גדל מאוד. הלזה יקרא 'מעט ורעים'?
המדרש מביא שאכן נענש יעקב על משפט זה "בשעה שאמר יעקב ימי שני חיי מעט אמר הקב"ה אני מלטתיך מלבן ומעשו והחזרתי לך יוסף ואתה מהרהר על מדותי, חייך שיחסרו שנים משנותיך שלא תחיה כל כך שחיה יצחק אביך דהוא חי כמנין תיבות שיש מן ויאמר פרעה עד מגוריהם דהיינו ל"ג תיבות וסכום זה נחסרו שנותיו משנות אביו שאביו חי ק"פ שנים והוא חי קמ"ז שנים".
אך עדיין אין הנפש שקטה. מדוע ידבר כך יעקב?
יש שביקשו לפרש אחרת את המילה 'רעים'. רעים אין הכוונה לא טובים, אלא לא מאוחדים, לא רצופים, יעקב אומר לפרעה שימי חייו היו רצופים בשינויים, עליות ותפניות חדות שהם כנראה גם השפיעו על מראהו המזדקן. בלשון ימינו היינו קוראים לזה 'חיים במתח גבוה' , עם אינטנסיביות מרובה הנובעת מגידול משפחה גדולה, בבית לבן, מההתמודדות מול עשיו ולבן, מן המתח הפנימי בתוך בית יעקב בין רחל ללאה. חייו של יעקב היו טובים, מלאים, אך מאוד עמוסים. כך מפרש את המילה רעים בעל הכתב והקבלה "...ויתכן כי מילת רעים כאן אינו הפך הטובה כ"א הפזור והפירוד הפך ההתאחדות והתדבקות, כמו ורעו דליותיו (ירמיה י"א) שיתפרדו ויתחלקו חלקיו ע"י שבירה כל רועיך תרעה רוח (שם כ"ב) תרגומו יתבדרון לכל רוח 'תרועם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם', ר"ל שיתפרדו זה מזה ולא יהיה להם אחדות לעמוד נגדך להלחם, 'רעה התרעעה הארץ פור התפוררה' (ישעיה כ"ד) התפרדות והתחלקות בין אנשים להיות נבדלים זה מזה כפירורין, ומזה עושה שלום ובורא רע (ישעיה מ"ה) מלת רע כאן ענין פירוד החלקים פיזור האחדות שאין זה מסכים עם זה, והוא הפך הלשון, שענינו אחדות והסכמה שבין החלקים..."
רע, אם כן, במובן של חוסר רצף. יעקב נאלץ כל הזמן לעבור מאתגר טוב אחד למשנהו, אין לו מנוחה בין תפקיד לתפקיד, והתנועתיות הזו נותנת אותותיה על מראהו, יחד עם הקושי הקיים על שנות העדרות יוסף.
אך ליבי אומר לי שתשובת יעקב טומנת בתוכה עוד משהו, ואין זו התשובה היחידה שניתנת לשאלה הזו.
דומה, שהבעיה אינה בדברי יעקב, אלא בשאלה ששאל פרעה.
לשאול אדם בוגר 'כמה?' על החיים עצמם, זוהי שאלה חומרית נמוכה ושפלה. 'כמה' אפשר לשאול על תינוק בן יומו, כמה אכל, כמה עלה במשקל, כמה גבה. אך חיים של אדם בוגר, על אחת כמה וכמה של אדם כמו יעקב אבינו, אינם נמדדים כלל וכלל במושגים של כמה, אלא של איך ומה.
יעקב מבין מי עומד מולו. פרעה. אחד שמעריך רק כמויות וחומר. כנגד השאלה הזו יעקב עונה ואומר - מי ששם מבטחו בחומר, מי שהכמות מעניינת אותו, ימהר לגלות שכל כמות היא מעט מדי, ושבסוף, סופו של החומר להכזיב ולהיכשל, והחותמת היא חותמת של רע.
פרעה הסקרן מעוניין לדעת כמה. כך יוכל למדוד את עצמו מול יעקב. מי יותר ממי, מי מבוגר ממי, למי יש יותר. אך יעקב כלל לא מודד את חייו במונחים האלו. ה'כמה' הרבה פחות חשוב ליעקב מאשר ה'איך' וה'למה'. החוץ משרת את הפנים ולא להיפך.
כאשר ידבר יעקב עם בנו יוסף, סיכום החיים שלו יראה אחרת לגמרי. שם יבוא לידי ביטוי ממד האיכות בחיי יעקב, ממד ההשגחה הצמודה שחווה בכל הקורות אותו, וכל הביקורת שהפנה המדרש כלפי יעקב תתברר כמשפטים שיעקב עצמו אומר אותם:
וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה: הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ:
כעת מתברר שסיכום חייו של יעקב הוא שלא הייתה שניה אחת בה לא חש בהשגחה של הקדוש ברוך הוא שרעה אותו, יעקב מלא בנוכחות האלוקית המושגחת, על ידי מלאך, זהו סיכום חייו של יעקב כלפי פנים, כלפי בניו ונכדיו היודעים את סוד החיים האמיתיים, שבהם לא מודדים כמה ימים היו בחיים, אלא כמה חיים היו בימים.


תגיות: יעקב אבינו



מאמרים נוספים מעלון פרשת ויחי תשע"ז:
ביחד - ננצח - הרב דב ביגון
שמעתם על אזרח-חייל? - הרב שלמה אבינר
תורה שבעל פה - הרב דוד לנדאו
המשך למלכות אלוקית - הרב יואב אוריאל
מחמאות בנישואין 2 - אסתר אברהמי
אל תהייה אדיש לאף אחד! - ד"ר מיכאל אבולעפיה

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: