ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: פנחס
פרשה נוכחית: מטות, מסעי
פרשה הבאה: דברים
 

הארכיון נתמך על ידי
קרן דור ס"ת

המשך למלכות אלוקית

הרב יואב אוריאל

כאשר קרבים ימי דוד למות, הוא קורא לשלמה בנו ומעביר לו את שרביט המלוכה על ישראל. כדי להבין את משמעותו של מעמד זה, יש להיזכר במהות מלכות דוד.
מלכות דוד - מלכות ה'
דוד המלך איננו מלך כשאר המלכים, אלא הוא מנהיג מסוג אחר - מנהיג שנועד למלא את מטרות הקב"ה ולא את המטרות האנושיות. כבר בשליחות שמואל למנותו הודיע הקב"ה לשמואל כי מדובר במינוי 'לצורך' הקב"ה: "מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ" - "שהוא יהיה מלך לי לשמור מצותי" (שמואל א טז, א ומצודת דוד).
על דוד המלך נאמר: "לְדָוִד מִזְמוֹר נְאֻם ה' לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי" - "המשורר אומר בשביל דוד... יצייר שכסא דוד הוא כסא ה' כמו שכתוב 'וישב שלמה על כסא ה' למלך', כאלו ה' יושב על כסא ההנהגה להנהיג את ישראל בהשגחה מיוחדת, כמלך המנהיג את עמו, ודוד יושב על כסא המלוכה לימינו" (תהלים קי, א ופירוש המלבי"ם שם).
הבחירה הישירה בדוד על ידי האלוקים מתפרשת גם בתהלים (פט, כא-כז): "מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו... וֶאֱמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ... הוּא יִקְרָאֵנִי אָבִי אָתָּה אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִי". בפסוקים אלו מבואר כי כל כוח מלכותו של דוד הוא מן הקב"ה, ועל כן גם תהיה מלכותו נצחית כמלכות ה' - "לְעוֹלָם אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ. וְשַׂמְתִּי לָעַד זַרְעוֹ וְכִסְאוֹ כִּימֵי שָׁמָיִם" (שם, כט-ל).
על בסיס הבנה זו יובנו דבריו האחרונים של דוד לשלמה.
על שלמה להשלים את חשבונות אביו
ראשית מצווה דוד את שלמה בציווי כללי לשמור את תורת ה', למען תימשך שושלת מלכות דוד לעולם. לאחר מכן מצווה דוד את שלמה שלושה ציוויים - הוא מורה לשלמה כיצד עליו לנהוג ביחס לשלושה אישים, אתם נותר דוד בחשבון פתוח מאירועי חייו (יואב, ברזילי הגלעדי ושמעי).
המהות המשותפת לשלושת הציוויים הללו היא עצם הציווי על שלמה להיות עסוק בהמשכת דוד. בראש דאגותיו עליו לשקוד על יצירת המשך ישיר לחיי דוד. יכול היה דוד לברך את שלמה ולצוות עליו ללכת בדרכים המתאימות לו עצמו; אולם בציווי הראשי של דוד לשלמה הוא מעביר לו את המסר כי כיסוד מלכותו עליו לזכור תמיד את היותו הממשיך את דוד. כך יזכה אף הוא לכוון את המלכות על פי רצון ה' שכונן את מלכות דוד, ולא רק על פי האילוצים החומריים שעוד יופיעו.
ובקיצור: על הדגל של מלכות שלמה צריכה להיחרט דמותו של דוד. החיד"א מפרש (בפירושו חומת אנך על פרק זה) כי ביסוד הצוואה לשלמה עמד הציווי לשנן תמיד את היותו בן דוד: "'ויצו את שלמה בנו לאמר וכו'' - שמעתי מי שפירש שכוונת דוד ע"ה לצוות את שלמה שתמיד יאמר: "אני בן דוד" כלומר, וצריך אני ללמוד ממעשיו הטובים. וזה שאמר: 'את שלמה בנו לאמר' - ציוהו שתמיד יאמר שהוא שלמה בנו ובזה ימנע מהחטא".
בהתאם לכך, לאורך כל דורות מלכי יהודה אנו מוצאים במלכים ובדברי הימים שאלה בסיסית שבה נבחן כל מלך ממלכי השושלת: עד כמה דומים דרכיו לדרכי דוד.

האם פעל שלמה על פי צוואת אביו? עוד לפני שהנביא מספק לנו תשובה מפורטת על כך, הוא מודיע באופן ברור את התשובה העקרונית. בפסוק יב החותם את ההפטרה אומר הנביא: "וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו וַתִּכֹּן מַלְכֻתוֹ מְאֹד". הרלב"ג מפרש שפסוק זה בא לומר ששלמה המשיך במעשיו את דוד. מלכותו של שלמה הוכנה והצליחה משום שהיא כוונה כולה להוות המשך ישיר של דוד, בחיר ה'.
לטורים ומאמרים נוספים של הרב יואב אוריאל ראו באתר



מאמרים נוספים מעלון פרשת ויחי תשע"ז:
ביחד - ננצח - הרב דב ביגון
שמעתם על אזרח-חייל? - הרב שלמה אבינר
חיים עד העולם - הרב אייל ורד
תורה שבעל פה - הרב דוד לנדאו
מחמאות בנישואין 2 - אסתר אברהמי
אל תהייה אדיש לאף אחד! - ד"ר מיכאל אבולעפיה

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: