ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: מקץ
פרשה נוכחית: ויגש
פרשה הבאה: ויחי
 


סידרת 'המחלוקת והאחדות'חלק ב: מהו תפקידה של המחלוקת?

נתן קוטלר


בשבוע שעבר ראינו שלכל אדם מישראל יש מה ללמוד ומה ללמד. הפעם נסקור את תולדות המחלוקת בישראל וננסה להבין מה תפקידה של המחלוקת?
מחלוקת? מושג חדש יחסית
בקהילה מסוימת התווכחו כל הזמן האם מנהג הוא לעמוד בשעת קריאת התורה, או שמנהג הוא לשבת. יום אחד הם החליטו לשאול את הרב "האם המנהג הוא לעמוד בקריאת התורה?" הרב חיפש בכל הספרים שלו "לא, זה לא המנהג" אמר להם. "אז האם המנהג הוא לשבת בקריאת התורה?" הם שאלו אותו. הרב חיפש את התשובה בספרים הנדירים ביותר "לא, זה לא המנהג" אמר הרב. "אז מה נעשה? אנחנו כל הזמן מתווכחים" אמרו לו בתסכול. השיב להם הרב: "זה המנהג!"
השאלה היא כמה קדום הוא המנהג להתווכח ולא להכריע? חז"ל אומרים שהמושג 'מחלוקת' הינו חדש יחסית "מתחילה לא היו מרבין מחלוקת בישראל" (סנהדרין פח, ב רבי יוסי). ומה היו עושים כאשר התעורר ספק הלכתי? בתחילה היו מבררים את הספק בבתי הדין המקומיים ואם לא הצליחו להגיע להכרעה, היו עולים לירושלים לברר את הספק בבתי הדין בפתח הר הבית ובפתח העזרה. אך אם שוב לא הגיעו להכרעה, היו מעלים את הספק לסנהדרין בלשכת הגזית, אם לא היתה לדיינים מסורת לגבי הספק, היו מכריעים לפי דעת הרוב "רבו המטמאים - טמאו, רבו המטהרין - טהרו" (סנהדרין שם). אך כאשר בטל בית הדין הגדול ולא היתה דרך להכריע במחלוקות "רבתה מחלוקת בישראל" (רמב"ם הל' ממרים א, ד).
המחלוקת הראשונה בישראל
המחלוקת הראשונה שלא הצליחו להכריע בה, היתה בראשית תקופת הזוגות, לקראת סוף ימיו של יוסף בן יועזר, בשאלה האם מבצעים 'סמיכה' על הקרבן ביום טוב? ('סמיכה' היא כאשר בעל הקרבן סומך ידיו על ראש הקרבן ונשען עליו בכל כוחו). עד לתקופת הלל ושמאי המחלוקת לגבי הסמיכה ביום טוב היתה המחלוקת היחידה שהיתה בעם ישראל שנותרה ללא הכרעה (ירושלמי חגיגה ב, ב; רש"י בבלי חגיגה טז, א), אך בתקופת הלל ושמאי היו שלוש שאלות נוספות שנחלקו בהן ולא הצליחו להגיע להכרעה (שבת יד, ב).
שאלה: מדוע אומרים חז"ל שהמחלוקת הראשונה היתה רק בתקופת יוסי בן יועזר? הרי מצינו שהיו מחלוקות לפני תקופתו!
תשובה: צריך להבין את משמעות המושג 'מחלוקת', בגמ' בחולין (נה, ב) נאמר שלא נחלקו רבי מאיר וחכמים. אך רב נחמן בר יצחק מסביר את הביטוי "לא נחלקו" במילים הבאות: "מאי לא נחלקו? לא עמד רבי מאיר במחלוקתו". רבי מאיר בסופו של דבר הודה לחכמים ולכן כאשר מגיעים להכרעה במחלוקת, אין זה נחשב מחלוקת.
ולכן, כאשר חז"ל אומרים שהמחלוקת הראשונה היתה רק בתקופת יוסי בן יועזר, הכוונה היא שזו היתה המחלוקת הראשונה שלא הוכרעה. אמנם היו מחלוקות קדומות יותר, אך כולן הוכרעו.
מחלוקת ורבגוניות
שאלה: מדוע נותרו דווקא בתקופת הזוגות מחלוקות ללא הכרעה, אף שהסנהדרין היתה קיימת?
תשובה: מה היה החידוש בתקופת הזוגות? עד לתקופת הזוגות היה חכם אחד בכל דור שהיה למעשה גדול הדור. לדוגמא: בתקופת שמעון הצדיק הוא היה גדול הדור. ובתקופה לאחר מכן, אנטיגנוס איש סוכו היה גדול הדור. אך מתחילת תקופת הזוגות, היה יותר מחכם אחד בכל דור. לדוגמא: בדור הראשון של תקופת הזוגות, יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן היו שניהם מנהיגי וגדולי הדור, אחד היה נשיא והשני היה אב בית דין.
אנחנו יכולים לראות דבר מדהים: עד לתקופת הזוגות לא היתה מחלוקת שנותרה ללא הכרעה כי היה חכם אחד בלבד שהיה גדול הדור, ואילו מתקופת הזוגות המושג 'מחלוקת ללא הכרעה' בא לעולם כי היו שני חכמים שהיו גדולי הדור (ראה: אגרת שרירא גאון; פתיחת המאירי לאבות).
אם כן, לפי הבנה זו, המחלוקת לא באה לעולם בתקופת הזוגות מתוך מקום של חולשה, אלא דווקא מתוך מקום של חוזק. המחלוקת לא נבעה מתוך 'עוני רוחני', אלא מתוך 'עושר רוחני'. לא הצליחו להכריע את המחלוקת בתקופת הזוגות, בגלל עושר הדעות, בגלל הגדלות הרוחנית של שני החכמים בדור. [כל זה היה נכון עד לסוף תקופת הזוגות, אך לאחר מכן מתקופת תלמידי הלל ושמאי ואילך, הועם אורה של המחלוקת - ראה: סנהדרין פח, ב].
תפקיד המחלוקת: הפריה הדדית
הרב הוטנר מוסיף ואומר שהמחלוקת מגדילה למעשה ומאדירה את התורה. השיטות השונות שנולדות מתוך הספק ההלכתי הן למעשה הרחבת התורה שהרי "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" (עירובין יג, ב). השיטות השונות מביאות לידי הפריה הדדית וכאשר מצרפים את כל השיטות יחד מגיעים להבנה נפלאה שלא היתה קיימת לפני כן. צא ולמד כמה העשירה המחלוקת את אוצרות הרוח של עם ישראל במהלך הדורות. (פחד יצחק חנוכה ג). ולכן חז"ל מדריכים את הלומד להאזין לצלילים שמופקים מכל הדעות "אף אתה עשה אזניך כאפרכסת, וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים, את דברי אוסרין ואת דברי מתירין, את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין" (חגיגה ג, ב). ולכן, דווקא המחלוקת מביאה לידי העמקת ההבנה.
בפעמים הבאות ננסה לברר כיצד ייתכן ששתי שיטות יכולות להיות נכונות בו זמנית, אף שההלכה נפסקה לפי אחת מהן? וכמו כן, נברר מהו המבחן למחלוקת לשם שמים?
לתגובות: natanorot@gmail.com


תגיות: סדרת המחלוקת והאחדות



מאמרים נוספים מעלון פרשת ויחי תשע"ז:
ביחד - ננצח - הרב דב ביגון
שמעתם על אזרח-חייל? - הרב שלמה אבינר
חיים עד העולם - הרב אייל ורד
תורה שבעל פה - הרב דוד לנדאו
המשך למלכות אלוקית - הרב יואב אוריאל
מחמאות בנישואין 2 - אסתר אברהמי
אל תהייה אדיש לאף אחד! - ד"ר מיכאל אבולעפיה

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: