מחמאות בנישואין 2

מחמאות” הן סוג של שפה” שיש ללמוד ולתרגל כמו כל שפה. חשוב שהבית יכיל את יכולת ההבעה הזאת. אמנם” כמו שכל שפה מתחילה בתודעה מסוימת” גם כאן “להחמיא” – זה דורש תפיסה של ראיית הטוב בזולת. יש כאלה שנוטים להאמין” שאם נבקר את עצמנו על כל צעד ושעל” נהיה אנשים טובים יותר ולא כן הוא. הביקורת היא שפה שלילית ולכן היא יוצרת אנרגיה שלילית שיש בה כעס עצמי” שגורם לאדם לראות את עצמו תדיר באופן שלילי. מכיוון שזו שפה שאדם מתרגל לדבר בה כלפי עצמו” הוא משתמש בשפה זו” גם כלפי הזולת. לכן” כשאדם יסגל לעצמו ראייה חיובית וישקף אותה כלפי חוץ – כך תיווצר שפה של מחמאות.
מחמאות נאמרות לא רק כש”מגיע” או “מוצדק”” אלא שהמחמאות הן צורך מצד עצמן. הן חלק ממצוות “ואהבת לרעך כמוך..” כי מי לא היה רוצה שיראו בו את הטוב?! לכן” ראוי ורצוי לראות את המחמאות כחלק מחובות בני הזוג זל”ז.
” מחמאה היא מזון חיוני לנפש. יש בני זוג שמבחינתם אם התפקוד הטכני טוב בביתם” אזי הכל בסדר כביכול” בעוד שאינם מודעים לחוסר במחמאות. ההכרה בצורך הנפשי הזה תסב את תשומת לבם לחוסר ותגרום להם ללמוד כיצד למלא את הצורך. תפקודים טכניים שמלווים במחמאות” ממקדים את המבט הזוגי לקשר שביניהם” כאשר התפקוד הטכני הוא רק אמצעי לכך. לדוגמא: “משמח אותי כשאתה לומד עם הילדים ואני נהנית להקשיב..”. או: “ההשקעה שלך בסידור הבית מרחיבה את הדעת..” כאן לדוגמא” הלימוד עם הילדים והסדר בבית משמשים גם לשיקוף היחס האישי בין בני הזוג.
” כשהבית מכיל גם את שפת המחמאות” נוצרת תחושה של ראייה הדדית. כך שכשרוצים לדבר על קשיים שביניהם” יש מצע של ראיית הטוב וקנה מידה נכון” שמאפשר מציאת פתרונות לקשיים בצורה עניינית.
” כאשר יש מתח/אכזבה/כעס וכד’ בין בני הזוג” קשה לומר מחמאה. כעת” אפשר להחמיא על עובדות” כגון:”תודה שפינית את השולחן”. או: “תודה שהבאת את הקניות בזמן” כך שאספיק לבשל ולצאת”.
כאילו אומרים: “למרות שיש מתח בינינו” אני רואה את מה שאת/ה עושה למעני”.
” הדדיות בהבעת מחמאות נוצרת לא ממקום של דרישה לקבל מחמאה” אלא כשצד אחד נותן כי הוא רוצה לתת ועושה את מה שהוא מאמין שנכון” גם אם אינו מקבל מחמאות מבן הזוג. הנתינה שלא על מנת לקבל” יוצרת אווירה חיובית ומוטיבציה והתעוררות להחמיא. לדוגמא: יש לאיש טינה על כך שאשתו אינה מעריכה את מאמציו במקלחות הילדים. כשהוא רואה את הכביסה הנקייה שלו מקופלת” הוא חושב לעצמו:”כמו שהיא לא מעריכה אותי” למה שאחמיא לה על הכביסה??!”. אך במחשבה שנייה הוא יאמר לעצמו:” זה שהיא לא מחמיאה לי” זה לא שייך לכך שמגיעה לה מחמאה על הטיפול המסור שלה בבגדים שלי. מחובתי להכיר טובה ולהודות לה”. בבחינת מטבע הלשון של ר’ נחמן:”זה מעשה שלי וזה מעשה שלה” (משל החכם והתם).
בשבוע הבא” נמשיך לברר סוגי מחמאות ונקבל משימות לתרגול” כדי להגיע למצב ששפת המחמאות תהיה חלק טבעי בחיי הנישואין.