ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: קרח
פרשה נוכחית: חוקת
פרשה הבאה: בלק
 

הארכיון נתמך על ידי
קרן דור ס"ת

אל תהייה אדיש לאף אחד!

ד"ר מיכאל אבולעפיה

השבת אבידה לישראל מצות עשה שנ' (דברים כב א) השב תשיבם לאחיך והרואה אבידת ישראל ונתעלם ממנה והניחה עובר בלא תעשה שנ' (דברים כב א) לא תראה את שור אחיך והתעלמת מהם ובטל מצות עשה ואם השיבה קיים מצות עשה: (הלכות גזלה ואבדה יא, א, רמב"ם, הי"ד החזקה)

''לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ: וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ: וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם (כי תצא, כב, א-ג)
ושואלים למה מצוות השבת אבדה כוללת עשה ולא תעשה, ועל גזלה האדם עובר רק על עשה בלבד? לפי הרמ"ד וואלי על פי רבנו בחיי: לא תראה ותתעלם, כאילו לא ראית, כי מוטל עליך להשיבם אפילו כמה פעמים משום ואהבת לרעך כמוך. וסודו להשתוות אל ההנהגה העליונה, כי לא ידח ממנו נדח, בין אם יהיה הניצוץ מצד החסד, דהיינו ''שיו'' ובין יהיה מצד הגבורה דהיינו ''שורו''.
עליך להציל את אחיך על ידי שתראה בו את הניצוץ בעומק העיניים שלו, נקודת הזכות שתציל אותו מהאבדון הנפשי. בדור של מסכים, באה התורה ומצווה עלינו לא להיות אדישים, לשים לב, לילדה הקטנה שרוצה לעבור את הכביש, לאיש הזקן היושב בבית אבות ולא מרגיש שאכפת למישהו ממנו, לשכן הרווק שהולך לעבור שוב את החג לבד וכד'. גם אם הוא אדם רך כמו שה וגם אם הוא נראה קשה כמו שור, אין אדם ללא משמעות.
וזה כשם שהקב"ה אכפת לו מכל אחד, ולא ברא שום דבר סתם אלא הכל בעל משמעות. וטוען הראי"ה קוק: 'ישנם הרבה אפיקורסים, שהם כופרים לפי המידה של ההלכה, אבל כשנבין לחקר נפשם, נמצא בהם קישור לתוכן האלוהי בצורה נעלמה. ומטעם זה רבה מאוד הנטייה כלפי זכות וחסד בדורנו, אפילו לאלה הכופרים המוחלטים' (אורות האמונה 40, 2). כלומר יש לחבר את האדם לנקודת המשמעות של חייו ו'משמעות החיים' אינה מתמצֵית בעונג כפי שטענו הפסיכואנאליסטים אלא 'כל יצור אנושי הוא ייחודי וכל מצב חיים הוא חד פעמי. התפקיד הקונקרטי של כל אדם מכוון לייחודיות ולחד פעמיות הללו' (הרופא והנפש, ויקטור פרנקל, עמ' 73). כלומר 'אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לו מקום' (אבות ד, ג).
''וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם'' (ישעיה כז, יב-יג)


תגיות: פרשת כי תצא | השבת אבידה | אדישות



מאמרים נוספים מעלון פרשת ויחי תשע"ז:
ביחד - ננצח - הרב דב ביגון
שמעתם על אזרח-חייל? - הרב שלמה אבינר
חיים עד העולם - הרב אייל ורד
תורה שבעל פה - הרב דוד לנדאו
המשך למלכות אלוקית - הרב יואב אוריאל
מחמאות בנישואין 2 - אסתר אברהמי

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: