ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויקהל, פקודי, החודש
פרשה נוכחית: ויקרא
פרשה הבאה: צו
 


מהר, לפני שתאחר! (א)

אסתר אברהמי

ההבדלים בין גברים ונשים, משמשים לעיתים מקור השראה להופעות של סטנדאפיסטים ודומיהם המציגים עד כמה הפער "מוליד" מצבים קומיים במהלך חיי החברה. מסתבר שבפועל, בין בני זוג נשואים, ההבדלים הללו עלולים להביא מצבי משבר, הרחוקים ממופעי צחוק ובידור. זוגיות שהתחילה באהבה גדולה, עלולה להסתיים בצער ובכאב. אחד ההבדלים הבולטים בין גברים ונשים הוא הפרשנות השונה לתוכן מסוים, כדוגמת השיחה הבאה שקיימתי עם גבר שהגיע אלי נואש ומיואש:

הוא: ..אשתי לא רוצה יותר להישאר איתי. רוצה להתגרש. אנחנו נשואים כמה עשרות שנים ויש גם ילדים ב"ה. יש עבודה, משכורת טובה, ילדים בריאים. מה חסר לה?! אחרי העבודה אני מגיע הביתה ועושה כל מה שצריך. לא מבזבז זמן על חברים ועל בילויים. כולי לבית, למשפחה. לא מבין מה קורה לה. אתמול קראה לי לשיחה והודיעה חד משמעית שהסיפור בינינו נגמר. הייתי בהלם. לא מבין מה עובר עליה... מאז, אני עצוב, מבולבל ואפילו כועס. איך היא עושה לי את זה, אחרי כל ההשקעה שלי בבית ובמשפחה...
אני: אני מקשיבה לך. חשה את כאבך, את הבלבול, את התחושה שהקרקע נשמטת לך מתחת רגליך ובעיקר- את חוסר האונים שאתה שרוי בו. באמת, מאד קשה. הייתה לך דרך ברורה ויציבה מתוך אחריות לפרנסה, עזרה וכוונות טובות. פתאום עולמך מתמוטט ואינך יודע אפילו כיצד לחשוב על מה שקורה לך.
אני רוצה לשאול, זה באמת קרה פתאום? האם היו לך סימנים כל שהם ? היו אותות מצוקה?"
הוא: (חושב...) האמת, מזמן מזמן, היא בקשה שנלך לייעוץ ולא הבנתי בשביל מה. הרי הכל בסדר. אני לא מאמין בדיבורים עם אנשים זרים, ובדיבורים בכלל. היא גם ביקשה שנצא לבלות ואמרתי לה שאני עייף אחרי יום עבודה. הייתה חופרת לי שנדבר והרגשתי שהיא ממש נודניקית ומחפשת כל הזמן מה לא בסדר. לא שיתפתי פעולה. כי בשביל מה לחפש להעלות בעיות? שאח"כ נריב בגללן?! אז השתדלתי להתחמק ממריבות והרגעתי אותה, שהכל יהיה בסדר. הסברתי לה, שאם כל אחד מאיתנו ימלא את תפקידיו, יהיה לנו טוב ביחד.
אני: הצלחת להרגיע אותה? ההסברים שלך עזרו? לפי מה שקורה בפועל, נראה שאולי יש מקום לבחון את הגישה שלך.
הוא: באמת זה נראה שלא. אני לא מבין למה. כל מה שרציתי זה שקט ושלווה ועכשיו, עולמי חרב בבת אחת. אני אוהב אותה ולא רוצה לאבד אותה. חוץ מזה שיש לנו ילדים. חבל להרוס להם את החיים בגלל שיגעון שלה. קצת אחריות נדרשת ממנה...
אני:אז מה אתה רוצה ממני?
הוא: או! עכשיו מגיעים לתכל'ס. שני דברים: איך אני מחזיר אותה אלי ואני מקווה שלא מאוחר מידי... ואני גם רוצה להבין איך הגענו למצב כזה, כדי שזה לא יקרה שוב.
אני: להחזיר אותה אליך, אין ביכולתי וגם לא ביכולתך. יש לכל אחד בחירה כיצד לחיות, עם רווחים ומחירים. אבל, אם תגלה ותבין את חלקך במצב שנוצר, תיצור שינוי פנימי מהותי בשבילך בלבד ולא כתרגיל כדי להחזיר אותה אליך, ייתכן שכשהיא תראה את השינוי- היא תרצה לחזור. וייתכן ש..."איחרת את הרכבת". להערכתי, הדרך היחידה שעומדת לפניך בשלב זה, היא לעשות שינוי אישי, כחלק מהזדמנות להתחדשות.
הוא: לעשות שינוי?! התחדשות?! בגיל שלי?!, אני לא יודע על מה את מדברת ואם את מבינה במי מדובר... אני לא בן אדם של דיבורים. אני איש של מעשים ותכל'ס. רק בגללה הגעתי עכשיו למצב שהכל עומד בסימן שאלה. (חושב...) טוב... אז אם מה שנשאר לי זה לבדוק את עצמי, אעשה כל מה שצריך. אבל מאיפה להתחיל?!

כעת מצוקתו של איש שיחי מעוררת בו מוטיבציה לבירור ושינוי. דווקא מתוך הכאב, הצער, התסכול וחוסר המודעות, נעשה מוכן ובשל לעבודה אישית מהותית, לצורך בניית קשר זוגי נכון, איתה או בלעדיה. את המשך השיחה, נקרא בשבוע הבא.


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: