והיה כי ישאלך בנך מחר לאמור מה זאת ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ד’ ממצרים מבית עבדים” (שמות יג).
לאחר כמאתיים שנות עבדות וסבל יוצאים בני ישראל מעבדות לחירות” כנאמר בתפילה “ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחירות עולם”” לזאת חיכו וציפו ועל כך שמחתם והודאתם לה’. משמע מכאן שאין לך דבר גדול ונפלא יותר ממעמד החירות אשר נתפס כמצב שבו אדם יכול לעשות את כל אשר הוא חפץ ואין מי שיאמר לו מה תעשה ומה תפעל.
אך הנה מוצאים אנו בתורה שה’ אומר (ויקרא כה” נה) “כי לי בני ישראל עבדים” עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים” אני ה’ אלוקיכם”. מכאן שיש טוב במושג של העבדות וזו זכות להיות עבדו של ה’ יתברך.
מרן הרב קוק בעולת ראיה (ח”ב עמ’ רמה) כותב ש”ההבדל בין העבד לבן החורין אינו רק הבדל מעמדי” מה שבמקרה זה הוא משועבד” וזה הוא בלתי משועבד” אלא “החירות הצביונית היא אותה הרוח הנישאה שהאדם” וכן העם בכלל” מתרומם להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו” להתכונה הנפשית של צלם אלקים אשר בקרבו” ובתכונה כזאת אפשר לו להרגיש את חייו בתור חיים מגמתיים” שהם שווים את ערכם”. כשאדם נאמן לעצמיות הפנימית שלו” כאשר הוא יודע ומבין שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה” כאשר יש לו מגמה” ומשימת חייו ברורה לו” אז חי הוא חיי חופש וחירות. אז הוא לא עבד שמשועבד ליצרו” אלא נאמן למה שבאמת הוא רוצה להיות” כי לכך הוא נוצר.
וכך מלמדנו גם רבנו הרצי”ה בשיחות (פרשת משפטים עמ’ 218) “הדבר הראשון הוא ביטול העבדות וקביעת החירות” אנו בני חורין! אנו עם של עבדים משוחררים מאז ולכל הדורות. עבדות היא פגימה במהות האדם. האדם הוא אדם שלם” בריא ונורמלי” רק אם הוא עצמאי – אך לאיזו עצמאות אנו מתכוונים? אומר הרציה “עצמאות האדם צריכה להתגלות מתוך צלם אלקים שבאדם” מתוך גבורת האדם” קדושת האדם” מתוך דעת האדם שממקור החונן לאדם דעת” אז הוא מופיע כאדם מישראל” כאדם של תורה”.
רבים הם ההורים המתלבטים עד כמה לתת לנער” במיוחד המתבגר” חופש ועצמאות” והאם הצבת גבולות אינה בגדר של עבדות ושעבוד כלפי הילד? מהדברים שביררנו עולה שהנער ישיג את חירותו השלמה והאמתית רק כאשר נדע להדריך אותו על פי דרכה של תורה” ומדברים שהם איסור תורה ברור ומוחלט אנו צריכים להרחיק אותו ולשים לו גבול ברור בצורה נעימה” אך החלטית. כי באמת זהו רצונו האמיתי להיות בן חורין” בן חורין שנאמן לעצמיות הפנימית שלו הוא שמח בגבולות האלו שאנו מציבים לו” כי זה עוזר לו לא להיות משועבד ליצרו ולתאוותיו” ולגלות את הפְּנִים הנפלא שיש לו כבן לאבינו שבשמים. מתוך שנדע ונבין שעבדות זו אינה שעבוד אלא הדרך לעשותו בן חורין אמתי” ילמד” ויגדל ויבין ש”עבד ה’ הוא לבדו חופשי” (ריה”ל).