בט”ו בשבט נוהגים רבים בישראל לנטוע עצים ברחבי ארצנו האהובה. רמז למנהג זה יש בדברי חז”ל: מתחילת בריאתו של עולם לא נתעסק הקב”ה אלא במטע תחילה ככתוב “ויטע ד’ אלקים גן בעדן” (בראשית ב). אף אתם כשתיכנסו לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחילה ככתוב “כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ פרי” (ויקרא רבה כה ג). מכאן למדים חז”ל שיש ללכת בדרכיו של השי”ת – כשם שהקב”ה נטע גן בעדן” גם אנו צריכים לנטוע עצים בארץ ישראל שהיא בבחינת גן בעדן.
אבל” אין זה מספיק לנטוע אלא צריכים גם לעבוד ולשמור על הנטיעות. כשם שהקב”ה הניח את האדם בגן עדן לעובדה ולשומרה” גם אנו מצווים לעובדה ולשומרה בחיי הפרט ובחיי הכלל” אחרת נקלקל ח”ו את גן העדן אשר אנו חיים בו” כדברי חז”ל: “בשעה שברא הקב”ה את האדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי” תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי” (קהלת רבה ז). גם על אכילת פירות גן עדן אנו מצווים ומוזהרים שלא לאכול מעץ הדעת טוב ורע” שאכילתו מביאה על האדם ועל המין האנושי כולו בושה ועצבות” בזה שאדם מדמה לעצמו שרק הוא עצמו יודע מהו הטוב ומהו הרע ומתעלם מההדרכה האלקית המלמדת אותנו מהו הטוב ומהו הרע באמת” כפי שהיא כתובה בתורתנו הקדושה שהיא בבחינת “עץ חיים למחזיקים בה”.
נכון לעכשיו אשרינו מה טוב חלקנו שאנו יושבים בארץ ישראל ונוטעים בה עצים ואוכלים את פרותיה ורואים בחוש את הקץ המגולה” כדברי הנביא יחזקאל: “ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא” (עיין סנהדרין צח א). אולם יחד עם זה עלינו לעבוד ולשמור על הנטיעות בארצנו הקדושה והאהובה. לעובדה – לפתח את הארץ וליישב אותה לכל אורכה ורוחבה. ולשומרה – מפני הערבים חומסי ארצנו שכל מטרתם חיסול מדינת ישראל ח”ו.
ויותר מכל עלינו להיזהר מלאכול מעץ הדעת טוב ורע” דהיינו לחשוב שהטוב והרע בחיי בפרט ובחיי הכלל נתונים אך ורק לשיפוטנו ולשיקול דעתנו ותו לא” ובמיוחד צריכים להיזהר האוחזים בהגה השלטון מטעות זו. הם צריכים ללמוד” להבין ולהכיר שהטוב והרע ביחס לארץ ישראל ואחיזתנו בה נלמדים מתורתנו הקדושה שהיא הבסיס המוסרי כלפינו וכלפי אומות העולם לצדקת אחיזתנו בארץ חיינו” כדברי רש”י בתחילת התורה שאם יבואו אוה”ע ויאמרו לנו ליסטים אתם שכבשתם את ארץ ישראל נאמר להם: כוח מעשיו הגיד לעמו לתת נחלת גויים.
בציפייה לישועה השלמה