סידרת “המחלוקת והאחדות” – חלק ו’: לברר את האמת ולא להתנצח!

בשבוע שעבר ראינו שהמבחן למחלוקת לשם שמים הוא כאשר החולקים אוהבים ומכבדים זה את זה למרות חילוקי הדעות. הפעם נברר מהי מטרת המחלוקת? האם המחלוקת מיועדת להתנצחות או לבירור האמת?
מדוע נפסקה ההלכה כבית הלל?
במסכת עירובין (יג” ב) מסופר שההלכה נקבעה כמו בית הלל. ומדוע? “מפני שנוחין ועלובין היו” ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן”.
איך ניתן להבין את דברי חז”ל? מדוע אלו סיבות המצדיקות קביעת ההלכה כמו שיטת בית הלל? והרי סיבות אלו לכאורה אינן קשורות לתהליך פסיקת ההלכה” אלא למידות והנהגות טובות!
מטרת הויכוח היא בירור האמת ולא התנצחות
ה’חתם סופר’ מלמדנו כלל גדול במטרת המחלוקת: “שלא יהיה כוונת המתווכחים בדין בין ריב לריב ובין דם לדם” לנטות דעת חברו לדעתו” כי מה לי ולו” אך יהיה הויכוח להעמיד סברתי ודעתי על פי שכלי” באופן מה שחברי טען נגדי אראה במחשבתי אם כנים דבריו אחזור בי ואם לא נראים לי דבריו אני עומד על דעתי. ומה לי בכך אם יודה לי או לא כי אין כוונתי לנטות דעתו לדעתי” וכן יהיה דעת חברי שכנגדי להעמיד סברתו לעצמו” ואחר הויכוח הזה אחרי רבים להטות. אבל אותם הרוצים דוקא שחברו יודה לו וכוונתו להטות דעת חברו לדעתו” אותם שוגים מדרך האמת ונוטים אל הניצוח ויצא משפט מעוקל” (שו”ת חתם סופר ח”א או”ח סי’ ר”ח).
ה’חתם סופר’ מלמדנו שמטרת המחלוקת אינה להתנצח ולשכנע את הזולת” אלא כדי לעמת את דעותינו ועמדותינו מול הדעות והעמדות של הזולת במטרה להגיע לאמת. מי שמסוגל להגיע למחלוקת מתוך פתיחות” ענווה והקשבה אמיתית לדברי הזולת” הסבירות גבוהה יותר שיגיע לאמת. בית הלל היו “שונין דבריהן ודברי בית שמאי” כדי להבין לעומק את דברי בית שמאי ומתוך כך היו יכולים להגיע לאמת גדולה יותר. ולכן” ההלכה נפסקה כבית הלל מאחר שהם הגיעו למחלוקת מול בית שמאי מתוך פתיחות” ענווה והקשבה אמיתית.
איזו דוגמא ניתן להביא לכך שבית הלל היו “שונין דבריהן ודברי בית שמאי”?
הבנת עומק השיטה של החולקים
אחת מהמחלוקות המפורסמות ביותר בין בית הלל לבין בית שמאי” היא בשאלה ‘מהי התנוחה שבה יש לקרוא קריאת שמע?’
בית שמאי לומדים מהמילים בפסוק “וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ” (דברים ו” ז)” שבערב יש לקרוא קריאת שמע בתנוחת שכיבה ובבוקר יש לקרוא קריאת שמע בתנוחת עמידה. אך בית הלל לומדים מהמילים בפסוק “וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ” (שם)” שכל אדם רשאי לקרוא כדרכו.
בית הלל היו יכולים להתעלם מהמקרא של בית שמאי ולהסתפק בהוכחת שיטתם מהמקרא שלהם” אולם הם טורחים לדרוש גם את המקרא של בית שמאי. “אם כן” למה נאמר: וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ? – בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים” (ברכות י” ב). התברר לבית הלל שהמקרא “וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ” אינו מדבר על התנוחה המתאימה לקריאת שמע” אלא על הזמן המתאים לקריאת שמע. בית הלל מנסים להבין את עומק השיטה החולקת עליהם וטורחים לדון בדבריהם. “כשהיו בית שמאי מביאין ראיה לדבריהם מן התורה ובית הלל מביאין ראיה ממקרא אחר והיו בית הלל דורשין את המקרא של בית שמאי למה בא ולא היה קל בעיניהם” (רש”י עירובין יג” ב ד”ה ושונין דבריהן ודברי בית שמאי). אמנם בית הלל מגיעים למסקנות אחרות מבית שמאי” אך הם מתייחסים בכבוד לדבריהם.
המחלוקת לגבי קריאת שמע” שבית הלל ניסו להבין את המקרא של בית שמאי” מקרינה על כל שאר המחלוקות ביניהם שבית הלל היו “שונין דבריהן ודברי בית שמאי”.
כאשר מטרת המחלוקת היא התנצחות” כל צד מתמקד בעצמו” בהצגת טיעוניו ומתבצר בעמדתו” אך כאשר מטרת המחלוקת היא בירור האמת” מנסים להבין את הצד השני” מקשיבים לטיעוניו ונפתחים לרעיונות חדשים.
מתי להרפות בויכוח?
מסופר שהתקיים דיון מעניין בין בית הלל ובית שמאי בשאלה ‘מה הדין כאשר ראשו ורובו של אדם בתוך הסוכה” אך שולחנו בתוך הבית?’ בית שמאי פוסלים אך בית הלל מתירים. בית הלל הביאו מעשה להוכיח את שיטתם: זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את רבי יוחנן בן החורנית ומצאו שהוא היה יושב ראשו ורובו בתוך הסוכה” אך שולחנו בתוך הבית. וזקני בית שמאי לא אמרו לו דבר.
אך לבית שמאי היתה גירסה שונה למעשה זה: לא זו בלבד שזקני בית שמאי לא שתקו” אלא שהם אמרו לרבי יוחנן שאילו כך היה נוהג” לא קיים מצוות סוכה מימיו (עירובין יג” ב; ברכות יא” א).
מה בית הלל השיבו על הטענה של בית שמאי? בית הלל היו יכולים להמשיך את הויכוח ולטעון שהם היו שם וזקני בית שמאי לא אמרו דבר” אך בית הלל שתקו והרפו מן הויכוח. בית הלל הבינו שויכוח על עובדות אינו מוביל לשום מקום ולכן הם העדיפו להרפות ולהידחות מפני שעה (ראה: רש”י כתובות נז” א ד”ה הא קמ”ל).
ולכן” השתיקה של בית הלל במחלוקת זו מלמדת על האופי של כל המחלוקות שלהם. מטרת המחלוקת של בית הלל לא היתה התנצחות” אלא בירור האמת. ולכן” כאשר המחלוקת מובילה לבירור האמת” הם המשיכו להתווכח” אך כאשר הבינו שהמחלוקת אינה מובילה לבירור האמת” הם הרפו מהויכוח. “וכל הנדחה מפני שעה – שעה עומדת לו” (עירובין שם).
לתגובות: natanorot@gmail.com