סידרת “המחלוקת והאחדות” חלק ז’: באיזו אמת הקב”ה חפץ?

בשבוע שעבר ראינו שהמחלוקת מיועדת לבירור האמת ולא להתנצחות. הפעם נראה שישנם שני סוגים של אמת: יש אמת הרסנית ששוללת אחרים ויש אמת מתקנת ובונה.
האמת והאדם
כאשר הקב”ה רצה לברוא את האדם” מספר המדרש” חלק ממלאכי השרת התנגדו: “אמר רבי סימון בשעה שבא הקב”ה לבראת את אדם הראשון” נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים” וחבורות חבורות” מהם אומרים אל יברא” ומהם אומרים יברא” (ב”ר ח” ה). המלאכים שייצגו את ה’אמת’ טענו “אל יברא שכולו שקרים”. שהרי האדם לעיתים ממציא לעצמו ‘אמת’ כדי להצדיק את מעשיו וקורותיו. אם העולם בנוי מה’אמת'” איך אפשר לברוא אדם שסוטה מה’אמת’ והולך בדרך כזבים?
המדרש ממשיך ומספר “מה עשה הקב”ה? נטל אמת והשליכו לארץ הה”ד (=זה שכתוב) ‘ותשלך אמת ארצה’ (דניאל ח” יב)”.
אך מדוע הגיב הקב”ה בדרך זו? למה הוא “נטל האמת והשליכו לארץ”? הרי לכאורה הטענה של ה’אמת’ היא טענה נכונה” האדם באמת מלא בשקרים. אדם הראשון הסיר את האחריות מעל כתפיו והאשים את חוה. כשה’ שאל את קין “אי הבל אחיך?”” במקום להודות בפשעו” קין ניסה לברוח מאחריות ואמר “השומר אחי אנוכי”. יש כאן טענה שראוי להתמודד עימה” מנקודת מבטה של האמת” איזה ערך יש לאדם אם הוא נוטה להגמיש את ה’אמת’ לפי רצונותיו?
שני סוגי אמת
רבי נתן תלמידו של רבי נחמן משיב על השאלה באמצעות רעיון עמוק” הוא אומר שישנם שני סוגים של ‘אמת’. יש ‘אמת’ הרסנית שרואה את עצמה כ’אמת’ המוחלטת וכדרך היחידה השוללת כל דעה או השקפה השונה ממנה. אבל יש ‘אמת’ מתקנת ובונה המבינה שיש נקודות של אמת וטוב גם אצל אחרים ולא שוללת אותם. ‘אמת’ זו גדולה מספיק להכיל בתוכה את כל נקודות הטוב שקיימות” היא מאמינה שצריך לקבץ יחד את כל החלקים של ה’אמת’ לקבלת התמונה הנכונה.
כאשר ה’אמת’ התנגדה לבריאת האדם ואמרה שאין ערך לאדם כי הוא מלא בשקרים” זאת ה’אמת’ ההרסנית” השוללת כל דבר שלא מושלם ושלא בקו שלה. אך רבי נתן אומר שהקב”ה אינו חפץ ב’אמת’ כזאת שמעדיפה להרוס במקום לבנות” לשלול במקום לראות את הטוב ולכן הוא נטל את ה’אמת’ והשליכה לארץ. לעומת זאת” רבי נתן אומר שהקב”ה חפץ ב’אמת’ שנותנת מרחב לאחרים” ב’אמת’ המסוגלת לחשוף את האור והטוב שבכל דבר. “אך השם יתברך אינו חפץ באמת כזה” והשליכו מעל פניו וזרקו לארץ” כי השם יתברך חפץ באמת כזה שהוא לקרב ולא לרחק” (לקוטי הלכות” רבית ה’).
רבי נתן אינו משאיר אותנו בעולם מושגים של טענות ה’אמת’ שלפני בריאת העולם” אלא נותן שתי דוגמאות מעשיות” הראשונה במישור החברתי והשניה במישור האישי.
מחלוקות
רבי נתן מזהיר מפני ‘אמת’ קיצונית השוללת דעות שונות: “ומזה נשתלשל מה שלפעמים חולק אחד על חברו ומרחקו ביותר” מחמת שנדמה לו על פי ה’אמת’ שלו שחברו נוטה מדרך ה’אמת'” שמזה באים כל המחלוקות שבעולם”. המסר הוא ש’אמת’ כזאת השוללת אחרים” אינה ‘אמת’ רצויה. לא חייבים להסכים עם דברי הזולת” אך המחלוקת לא מתירה להרחיק את החבר או לפגוע בו (ראה: יערות דבש ח”ב).
אף שבית הלל ובית שמאי נחלקו ביניהם” הם נהגו זה בזה בחיבה וברעות וקיימו את מה שנאמר “הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ” (זכריה ח” יט). המהר”ל מפראג מלמדנו “לאהוב האמת הוא דבר ראוי” אך שיהיה השלום עם האמת ולא ידחה האמת את השלום” (חידושי אגדות יבמות י”ד” ב). כל מחלוקת מחויבת להישאר עניינית ואינה רשאית לפגום בשלום ובאהבה בין החולקים.
דימוי עצמי
רבי נתן מתרה מפני ‘אמת’ קיצונית שעלולה לפגוע בדימוי העצמי של האדם “ולפעמים מקטרג האדם על עצמו ומרחק את עצמו מהשם יתברך גם כן על ידי האמת שלו” מחמת שהוא יודע בעצמו האמת שהוא פגום ומרוחק מאוד” ועל ידי זה מתיאש בעצמו ומתרחק ביותר” וכל זה נמשך מבחינת זה האמת שקטרג על כלל בריאת העולם”. ביקורת עצמית היא חשובה והכרחית ומראה על בריאות נפשית ורצון לצמיחה אישית. ביקורת עצמית רצויה בתנאי שמטרתה היא תיקון והתקדמות” אך כאשר הביקורת נובעת מתוך הרסנות ומביאה לידי ייאוש ופסימיות” היא אינה רצויה ומרחיקה את האדם מעצמו ומאלוקיו. אלא כדברי הרב קוק “צריכים לצפות לטהרה ולקדושה” ולא להתיאש” ולא ליפול כלל בכל מה שיעבור” אפילו נחש כרוך על עקבו” לא יפסיק” (יש לך כנפי רוח עמ’ קלט).
ותהי האמת נעדרת
יש להבחנה הזאת בין שני סוגי ה’אמת’ משמעות מיוחדת בתקופה שבה אנו חיים. במסכת סנהדרין (צז” א) נאמר ש’עקבתא דמשיחא’ תתאפיין בסימפטומים שונים ואחד מהם הוא “והאמת נעדרת. שנאמר (ישעיהו נ”ט) ‘ותהי האמת נעדרת’. מאי ותהי האמת נעדרת? אמרי דבי רב: מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה”. אין הכוונה שלא תהיה ‘אמת’ בכלל” אלא שה’אמת’ תהיה מחולקת לעדרים. אין קבוצה אחת היכולה לטעון שכל ה’אמת’ נמצאת רק אצלה” אלא שחלק מה’אמת’ נמצאת בכל קבוצה וקבוצה.
הרב קוק מדריך אותנו שאם ברצוננו להגיע ל’אמת'” כל קבוצה חייבת ללמוד מהטוב שבשאר הקבוצות. נתוודע איש אל אחיו בשם ישראל הכללי” לא בשם מפלגתי ומחנתי. נדע שיש לנו בכל מחנה הרבה מה לתקן ומה לקבל מהאור והטוב זה לזה” (הרב קוק” מאמרי הראיה ‘מסע המחנות’).
לתגובות: natanorot@gmail.com