ובישראל יתפאר

גודל הנחמות בפרקי הנחמה שבספר ישעיהו הוא בכך שבתוך הנחמות משולבות גם תוכחות כלפי ישראל. ישעיהו מגלה שוב ושוב כי גם בתוך חטאי ישראל” נשאר הקב”ה באהבה ובקרבה אליהם. אחת מן הנחמות המרכזיות היא גילוי יחס ה’ לישראל גם בעוד הם שרויים בחטאיהם.
הפטרת ויקרא עוסקת בתוכחות כלפי ישראל בכלל וכלפי עובדי העבודה הזרה בפרט” אך היא נפתחת ומסתיימת בפסוקים העוסקים בקרבת ה’ לישראל – “עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ” (מג” כא); “כִּי גָאַל ה’ יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר” (מד” כג). נאמרת כאן אמירה מפליאה מצד הקב”ה” ואמירה זו התמיהה את מלך כוזר בספר הכוזרי (מאמר ב” נא) – וכי כיצד יכול הבורא לומר שישראל שהם בשר ודם הם תפארתו? אך באמת כך הוא – הקב”ה מודיע לכל העולם שקידוש שמו בעולם ופרסום גדלותו תלויים כולם בעם ישראל. רק כאשר עם ישראל נגאל מייסוריו וגלויותיו” פוגש כל העולם את גדלות השגחת ה’.
פסוקים אלו ייחודיים ביחס לתיאורי קרבה אחרים של הקב”ה לישראל” ואנו נפגשים כאן עם הביטחון בגאולת ישראל במלואו. בפרק זה מבאר ישעיהו הנביא כי שם ה’ מתגלה בעולם דרך ישראל” וגאולתם – היא גאולתו. שלטון ה’ נכרך כאן במצבם של ישראל: לא זו בלבד שהגאולה מבוססת על שלטון ה’ במציאות” היא גם מגלה אותו בעולם. קשר זה של ה’ לישראל קיים בכל מצב וללא שום תנאי” כלומר גם בשעה שישראל חוטאים. על כן מופיעה קרבה זו דווקא במשולב עם התוכחות על החטאים.
אם כן” ישראל הם היצור שנברא לשם סיפור תהילת ה’ בעולם. השלכה מרכזית של עובדה זו נאמרת בפסוק כה – אף שישראל עברו על דברי התורה” ה’ בעצמו מוחה את חטאיהם לגמרי: “אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר”. משום שישראל הם העם אשר מספר את תהילת ה’ מעצם חייהם” ה’ מוחל על חטאיהם למענו – למען גאולת ישראל וגילוי שם ה’ בעולם…
בנבואה זו מתבאר כי אחרי הכל” בזמני ההווה נסתרת עדיין העובדה שקידוש שם ה’ תלוי במצבם של ישראל. הנביא מספר כיצד לעתיד לבוא תתגלה ותתעצם קרבה זו של ה’ לישראל. אז העולם כולו” ולא רק האנושות” ישתנה וישיר את שירת ה’: “רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה ה’ הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ כִּי גָאַל ה’ יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר”.

לטורים ומאמרים נוספים של הרב יואב אוריאל ראו באתר