נגאלנו ונבדלנו

לכל חג יש התיקון שלו והאור המיוחד לו” אור שהוא מעין האור הראשון שנשפע על ישראל. על ידי קיום המצוות שנצטווינו” “זכר ליציאת מצרים”” מאיר עלינו האור” מעין האור שהאיר עלינו בראשונה כאשר יצאנו ביד רמה ממצרים.
עניין איסור החמץ ואכילת המצה” בא להזכירנו וללמדנו שעד יציאת מצרים היו ישראל מעורבים בשאר האומות “גוי מקרב גוי”” וביציאת מצרים נגאלו ונבדלו. כיצד? החמץ” הלחם הרגיל שאנו אוכלים כל ימות השנה” מתאים לטבעו של האדם” הוא קל לעיכול וטוב טעם. חז”ל ממשילים את החמץ ליצר הרע שבאדם.
אבל ישנו זמן מיוחד הוא חג הפסח” שנצטוו ישראל להימנע לגמרי מהחמץ לבל יראה ולבל ימצא בתוכנו. על ידי אכילת המצה אנו ממעטים את כוח היצר הרע והנטיה החומרית ומגבירים את ההתקרבות אל הרוחניות” אל אבינו שבשמים. המצה היא – לחם האמונה. בשל אלו אנו זוכים לאותו שפע ולאור המיוחד לפסח זמן חרותנו” שבו נגאלנו ונבדלנו (עיין רמח”ל דרך ד’ חלק ד פ”ח).
נכון לעכשיו” בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים” ועל דבר זה ציווה הקב”ה בתורה “וזכרת כי עבד היית” כלומר כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחרות ונפדית” (רמב”ם הלכות חמץ ומצה פ”ז ה”ו). בדורנו” דור התחייה הלאומית וקיבוץ גלויות אנו רואים עין בעין את היציאה מגלות לגאולה” מחושך לאור” ויחסית קל לנו לראות את עצמנו כאילו אנו עצמנו יצאנו עתה מגלות לגאולה. אבל כאמור” לא רק נגאלנו אלא גם נבדלנו ביציאת מצרים מכל העמים. הכרנו בזהותנו המייחדת אותנו ומבדילה אותנו מהמצרים ומאומות העולם” שהקב”ה בחר בנו מכל העמים ואוהב אותנו כפי שאנו מברכים יום יום “הבוחר בעמו ישראל באהבה”. בייחוד בליל הסדר” עלינו לזכור לא רק את הגאולה אלא גם את ההבדלה בינינו לבין האומות ומתוך כך נזכה לומר לפני מי שאמר והיה העולם שירה חדשה בשמחה עצומה: “בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז” היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו”…
בברכת חג כשר ושמח
בציפייה לגאולה השלמה