פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > מוזיקה בימי ספירה

מוזיקה בימי ספירה

[ראיון]

ש: בימי ספירה אסור לשמוע מוזיקה” וזה מאוד קשה לאנשים…
ת: אכן” יש לאנשים הרגל מגונה לשמוע מוזיקה יומם וליל ללא הפוגה” וזה נהפך למין התמכרות” לכן כאשר הם נמנעים מזה בין המצרים וכן בין פסח לעצרת” יש בזה רווח נוסף.
ש: אבל איסור זה לא מוזכר לא בגמרא” לא ברמב”ם” לא בשולחן ערוך ולא במפרשי השולחן ערוך. אם כן” מאיפה הוא בא?
ת: אכן שאלה חשובה. יש שלוש תשובות. התשובה הראשונה היא שהמגן אברהם מזכיר איסור ריקודים ומחולות (שו”ע או”ח תצג מג”א סק”א). על יסוד זה כתב בעל מנחת יצחק שקל וחומר כלי זמר כי יש בהם שמחה יתרה מריקודים ומחולות (שו”ת מנחת יצחק א קיא).
ש: למה קל וחומר?
ת: אכן זה חידוש. כי נראה באופן פשוט שריקודים הם יותר שמחה מאשר שמיעת מוזיקה. וגם המגן אברהם היה חייב להזכיר איסור כלי זמר כמו שהזכיר ריקודים. יתר על כן” על פי רוב כאשר רוקדים גם מנגנים” לכן חכמים אסרו לרקוד בשבת שמא יתקן כלי שיר (שו”ע או”ח שלט ג). בקיצור” דברי המנחת יצחק הם חידוש.
ש: גם דברי המגן אברהם הם חידוש. מה המקור שלהם?
ת: נכון. ואכן הוא מקדים לשון “נראה לי” גם לגבי בין המצרים (שו”ע או”ח תקנא מג”א סק”י) וגם לגבי בין פסח לעצרת (שם תצג סק”א)” משמע שזה חידוש שלו. אך מול חידוש של המגן אברהם יש לעמוד בחרדת קודש גם אם לא ברור מקורו” כל זמן שלא באו גדולי עולם לחלוק עליו.
ש: האם דברי המנחת יצחק מתייחסים לכל סוגי מוזיקה או רק לסוג הקשור לריקודים?
ת: נכון מאוד. כשלעצמו הוא לא הרחיב את היריעה” ולא התיר דבר. אך מתוך הקשר בין מוזיקה למחול” יש מי שחידש קולות מסוימות. הג”ר אליהו שלזינגר התיר מנגינות רגועות ושירי רגש שלא קשורים לריקודים ומחולות. הוא גם צירף נימוקים שאם לא יתירו מוזיקה כשרה יבואו לשמוע מוזיקה לא כשרה ברדיו. וכן שבימינו רגילים לשמוע מוזיקה לרוב ואין בזה כל כך הרבה שמחה. וכן זה מציל מדכאון ועצבות ומצווה גדולה להיות בשמחה. בסיכום הוא חולק על כל ההוכחות של המנחת יצחק ומתיר מנגינות שקטות (שו”ת שואלין ודורשין ד לז).
ש: אם כן” זו מחלוקת הפוסקים?
ת: רק שהוא לא בשיעור קומה לחלוק על המנחת יצחק” ובמיוחד שהקישור של מוזיקה לריקודים הוא חידוש. ואמנם אפשר להביא חידוש בתור הסבר” אך מכאן להסיק מסקנות להקל” הדרך עוד רחוקה. גם הגר”א שלזינגר בעצמו מביא שהוא שלח כדבריו לג”ר שמואל הלוי וואזנר והוא מביא תשובתו בה הוא חולק עליו (שם)” וכן שהוא בעצמו כתב תשובה שלא לחפש קולות בזה (שו”ת שבט הלוי ו סט).
ש: אני מבין שאי אפשר לבנות על חידוש זה.
ת: אמנם גם הגרש”ז אוירבך הביא חידוש זה ולכן התיר שירה שמרוממת את האדם ואינה מביאה אותו לריקודים (הליכות שלמה” מועדים” ספירת העומר יא יד). אבל הוא רק מדבר על שירה בפה ולא מוזיקה. גם הגרי”ש אלישיב כותב: מה עניין ניגונים למחולות (אשרי האיש סה כ).
ש: אז יש הסבר שני לאיסור הזה של מוזיקה בין פסח לעצרת…
ת: כן. שכך נהגו וגדול כוח המנהג. גם המגן אברהם מזכיר לגבי ריקודים את הלשון מנהג (שו”ע או”ח תצג מג”א סק”א). המנחת יצחק גם מזכיר שזה מנהג ואפילו אומר שכיוון שכן” זה נוגע לאיסור דאורייתא שזה כמו נדר (שו”ת מנחת יצחק שם).
ש: מדאורייתא?!
ת: הוא אמר “נוגע”. כאשר אדם פרטי נודר” זה מדאורייתא. אצל אם זה מנהג שקיבלו עליהם הרבים” נראה מהשולחן ערוך שזה נדר מדרבנן.
ש: על כל פנים מצאנו עתה מקור ברור: מנהג!
ת: גם על זה יש קושיא: למה מנהג זה לא מוזכר בפוסקים הראשונים ובשולחן ערוך ונושאי כליו. אם כן” גם זה חידוש לומר שכך נהגו. אלא יש הסבר שלישי שהוא הכי פשוט: ממילא מעיקר הדין” כל השנה אסור לשמוע מוזיקה משום זכר לחורבן.
ש: אבל אנשים שומעים כל השנה?
ת: יש שלוש שיטות:
א. הרמב”ם בתשובה הוא הכי מחמיר ואוסר כל זמר” בין שירה בפה בין נגינה בכלי (שו”ת רמב”ם לחכמי ארם צובא סי’ רכד). הרמב”ם מוזכר בטור (או”ח תקס) וכך פוסק הב”ח שם” מובא במשנה ברורה (שם ס”ק יג).
ב. שיטה שניה של הרמב”ם במשנה תורה והשולחן ערוך ששירה בפה אסורה רק על היין” אבל כלי נגינה תמיד אסורים (שו”ע או”ח תקס ג).
ג. שיטת הרמ”א המקילה ששירה וניגון מותרים בתנאי שהם לא על היין ולא ממי ששומע מוזיקה כל היום (שם וכן בטור). למשל המשנה ברורה נוזף באלה ששומעים מוזיקה תוך כדי ארוחה (שם ס”ק יב). מסתבר שאף לשיטת הרמ”א המקילה” אין היתר במה שנהוג היום לשמוע מוזיקה ללא הפסק.
ש: אם כן יש שלוש שיטות ומה ההלכה?
ת: בפועל נהוג להקל כמו הרמ”א אף על פי שהכף נוטה לכיוון השולחן ערוך. אך כתב הג”ר משה פיינשטיין שבין המצרים ובימי הספירה אין להקל אלא לנהוג כשורת הדין” כלומר לאסור מוזיקה ולהתיר שירה בפה (שו”ת אגרות משה או”ח א קסו. ג פז. ד כד ד). וכן כתב הג”ר עובדיה יוסף (שו”ת יחוה דעת ו לד). בסיכום – בימי הספירה אין לשמוע מוזיקה אך אפשר לשיר.
ש: ומה עם מוזיקה ווקאלית?
ת: מחלוקת. הגר”ש וואזנר אסר” אך הוא מודה שבפועל נהגו להתיר” במיוחד כדי להתגבר על עצבות (שו”ת שבט הלוי ח רכז). אך הגרי”ש אלישיב אסר (אשרי האיש סה כ). עיין פסקי תשובות (תצג ד).
ש: מה עם חזנות ומוזיקה קלאסית?
ת: הגרש”ז אוירבך התיר על פי השיטה שזה לא מביא לריקודים (הליכות שלמה” מועדים” ספירת העומר יא כב). אך כבר אמרנו שזה חידוש. ובנוסף לכך הוא בעצמו מסייג שאין זה היתר מרווח אלא כגון בשביל חולה כדי לחזק רוחו (שם הערה 54). אך הגרי”ש אלישיב אסר חזנות (אשרי האיש סה כ).
ש: מה עם שיעורי התעמלות?
ת: הג”ר צבי רייזמן נוטה להתיר (שו”ת רץ כצבי מועדים חלק ג)” אך זה חידוש. במיוחד שלעיתים קרובות המוזיקה שם מאוד רעשנית.
ש: ובחול המועד פסח?
ת: מותר. זה חג. פסקי תשובות (תצג ו).
ש: ובגן ילדים?
ת: מותר. הם קטנים. הגרי”ש אלישיב (אשרי האיש סה כו).
ש: ובסיכום?
ת: כדאי הוא חורבן בית מקדשנו שנקיים כראוי דיני אבלות עליו כראוי בשתי תקופות בשנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה הַתַּקִּיף
Shape-2
machon
אָנָּא” מִיכַל אִשְׁתִּי
Shape-2
machon
את אחי אנכי מבקש
Shape-2
machon
אַבְנֵר בֶּן נֵר הַצַּדִּיק
Shape-2
machon
עשרת הדברות של המלחמה בקורונה
Shape-2
machon
חיסון קורונה – כן או לא?
Shape-2
machon
מֶתַח בְּבֵית שָׁאוּל – מְגִלַּת דָּוִד 75
Shape-2
machon
הלכות חנוכה בזמן קורונה
Shape-2
machon
אַבְנֵר בֶּן נֵר פּוֹרֵשׁ – מגילת דויד 76
Shape-2
machon
קורונה וקונספירציה
Shape-2
machon

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן