ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: קרח
פרשה נוכחית: חוקת
פרשה הבאה: בלק
 

הארכיון נתמך על ידי
קרן דור ס"ת

דוד בונה המקדש

הרב יואב אוריאל

שלוש מצוות הצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל. המצוה השלישית היא לבנות את בית הבחירה, אך עד זמן דוד המלך לא התעוררה בעם דרישה לבנות את הבית. מצב נפשי זה שרר בישראל במשך מאות בשנים, ולא לחינם - בניגוד למצוות אחרות בתורה אשר תנאי קיומן ידועים מלכתחילה - הקב"ה לא גילה היכן יש לבנות את בית המקדש. ישראל ידעו כי עד שה' לא יגלה מהו "המקום אשר יבחר ה'", לא תוכל מצוה זו להתקיים.
אך אצל דוד המלך היו הארון והמקדש הנושא הראשון בחשיבותו. הרצון לבנות את בית ה' בער בחוזקה בלב דוד, עד כדי כך שהוא נדר נדר (תהלים פרק קלב, א-יח): "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת זְכוֹר ה' לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ: אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה' נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב: אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי: אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה: עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה' מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב...". ואכן, מיד עם מלכותו על ישראל הוא קבע את ירושלים לבירתו, העלה את הארון אליה, ואז ביקש מנתן הנביא לבנות את בית ה'.
האם הקב"ה נענה לבקשתו? ובכן התגובה הראשונה של נתן הנביא היא בודאי חיובית: "כֹּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ לֵךְ עֲשֵׂה כִּי ה' עִמָּךְ" (שמואל ב ז, ג). אך יש להבין את תגובתו המאוחרת יותר מפי ה' - באותו הלילה התגלה ה' אל נתן והעביר מסר לדוד. במסר זה הוא אומר שדוד לא יבנה את בית המקדש, אלא בימי בנו שימלוך אחריו: "כֹּה אָמַר ה' הַאַתָּה תִּבְנֶה לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי... כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ: הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי..." (שם ה-יג).
ניתן היה לחשוב כי הקב"ה מתנגד לתשובה הראשונה של נתן לדוד, ועונה לדוד בשלילה על בקשתו לבנות את בית המקדש. אולם אין זו ההבנה המדויקת. בטרם נבאר את הדבר נוכיח אותו מדברי שלמה. במעמד סיום בניין המקדש, הזכיר שלמה את בקשת דוד ותשובת ה', ושם מבואר כי תשובת ה' לדוד היתה חיובית! אלו דברי שלמה (דו, ז-ט): "וַיְהִי עִם לְבַב דָּוִיד אָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר ה' אֶל דָּוִיד אָבִי יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי הֱטִיבוֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ: רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי בִנְךָ הַיּוֹצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי". יש כאן הסכמה עם סיוג מסוים, אך אין כאן תשובה שלילית!
בדברי שלמה מתבאר כי התשובה הראשונה של נתן, ותשובת ה' הסופית - אחת הן. הקב"ה אמר לדוד כי לאחר מאות שנים שבהן לא חלה תנועה לבניין בית המקדש, בזכות דוד יוכר מקומו של בית המקדש, והוא יבנה. הסיוג היחיד שמוסיף הקב"ה הוא שאת ביצוע הבניין יזכה דוד לעשות באמצעות בנו-ממשיכו, ולא ממש בעצמו. ואכן, בהמשך דוד זוכה לגלות לראשונה מהו 'המקום אשר יבחר ה'', ובכך מתאפשרת הבנייה. בנוסף, שלמה בונה את הבית בתור ממשיך ישיר של דוד, כפי שהוא דואג להדגיש בהמשך דבריו באותו המעמד (שם, י): "וָאָקוּם תַּחַת דָּוִיד אָבִי וָאֵשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל". בולטת העובדה שה' מעולם לא ציוה את שלמה לבנות את בית המקדש, אלא דברי ה' לדוד על ידי נתן הנביא היו למעשה הציווי לבן דוד שימלוך אחריו לבנות המקדש.
במדרש תהלים (מזמור סב) קובעים חז"ל כי בסופו של דבר החשיב הקב"ה את דוד כבונה בית המקדש. חז"ל מדייקים זאת מכך שבתשובת ה' לנתן נאמר לדוד: "האתה תבנה לי בית לשבתי" - לשון זו נאמרת בלשון שאלה ולא בלשון שלילה מוחלטת, כדי לרמוז שאכן דוד נחשב לבונה הבית. ואלו דברי חז"ל שם: "אלא שאף על פי ששלמה בנך בונה אותו, על שמך נקרא, וראוי היה דוד לבנותו... אמר לו הקדוש ברוך הוא אף על פי שאין אתה בונה אותו, הואיל וחשבת לבנותו, על שמך אני כותבו, שנאמר (תהלים ל): 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד' - לשלמה אינו אומר אלא לדוד למה שחשב בלבו לבנותו".
לטורים ומאמרים נוספים של הרב יואב אוריאל ראו באתר



מאמרים נוספים מעלון פרשת שמיני תשע"ז:
משואה לתקומה - הרב דב ביגון
מוזיקה בימי ספירה - הרב שלמה אבינר
"אשר לא ציווה אותם" - הרב פנחס מרגוליס
והתקדשתם - עילוי האכילה - הרב יורם אליהו
איך זוכרים את השואה? - הרב חגי לונדין
הגישה לתורה - הרב דוד לנדאו
עת לחשות ועת לשוחח - אסתר אברהמי

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: