בַּאֲסֵפַת הַפְּרֵדָה מִן הָעָם” אַחֲרֵי שֶׁהִבְטַחְתִּי שֶׁהַקֶּשֶׁר שֶׁלִּי עִם הָעָם יִמָּשֵׁךְ” שֶׁהֲרֵי אֲנִי מַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת הַנָּבִיא” אָמַרְתִּי לָהֶם:
– עַכְשָׁו תִּרְאוּ פֶּלֶא עָצוּם. כְּפִי שֶׁהִבְטַחְתִּי לָכֶם שֶׁאוּכַל לַעֲזֹר לָכֶם עַל אַף שֶׁאֲנִי זָקֵן” הִנֵּה תִּרְאוּ שֶׁעַל יְדֵי תְּפִלָּתִי יֵשׁ לִי שְׁלִיטָה עַל מְאֹרְעוֹת הַטֶּבַע” וְכָךְ תָּבִינוּ שֶׁיֵּשׁ לִי שְׁלִיטָה גַּם עַל מָה שֶׁקּוֹרֶה בַּהִיסְטוֹרְיָה שֶׁלָּנוּ עִם אוֹיְבֵנוּ”[1]. הִמְשַׁכְתִּי:
– הַיּוֹם אֶמְצַע הַקַּיִץ” קְצִיר חִטִּים” וְהִנֵּה עוֹד מְעַט יִהְיוּ קוֹלוֹת וּמָטָר[2]. כַּמּוּבָן גֶּשֶׁם קַיִץ הוּא דָּבָר רַע” מַזִּיק לַיְּבוּל. כֵּן כֵּן” אִם אַתֶּם חוֹטְאִים ד’ יַעֲנִישׁ אֶתְכֶם. הַחְלָפַת הַמַּנְהִיג הָעוֹמֵד בְּרֹאשְׁכֶם לֹא פּוֹתֶרֶת אֶת כָּל הַבְּעָיוֹת. הָעִקָּר הוּא לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל ד’.
בְּרֶגַע זֶה נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת וּמָטָר. הָעָם הִתְמַלֵּא פַּחַד[3] וּפָנָה אֵלַי:
– אָנָּא הִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ אֶל ד’ וְלֹא נָמוּת. אָנוּ מְבִינִים שֶׁחָטָאנוּ כְּשֶׁדָּרַשְׁנוּ מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִים.[4].
– עַמִּי הַיָּקָר. נָכוֹן שֶׁעֲשִׂיתֶם דָּבָר רַע” אַךְ אַל תִּפְחֲדוּ” אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. ד’ לֹא יַעֲזֹב אֶת עַמּוֹ” הוּא עִמָּנוּ לָנֶצַח” כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. אִם תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה הַכֹּל יִסְתַּדֵּר. גַּם אֲנִי אֶתְפַּלֵּל כָּל הַזְּמַן עֲבוּרְכֶם. וְגַם אַדְרִיךְ אֶתְכֶם בַּדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה. הָעִקָּר הוּא לִירֹא אֶת ד'[5].
כֻּלָּם הִסְתַּכְּלוּ עָלַי בְּמַבָּט שֶׁל הַסְכָּמָה וְהַכְנָעָה” וְחָזְרוּ לְבָתֵּיהֶם בְּיִרְאָה וּבְשִׂמְחָה.