אימה ויראה

יראת ד’ היא מצווה מן התורה. ביראה – הרבה מדרגות: מיראת העונש עד יראת הרוממות. “אימה” ו”יראה” הן מילים נרדפות” אך יש מקום להבחין ביניהן הבחנות דקות. הביטוי אימה אינו מופיע ולוּ פעם אחת בכל התורה כולה ביחס לד’. אין זה דבר מקרי. יש להבחין בין סתם פחד ממשהו” כגון מכלב נובח” לבין יראה מריבון העולמים” שהיא מצב פסיכולוגי נפשי – אמנם על גבול הרגש – הגובל גם עם גדלות חכמה של אמונה: “ראשית חכמה יראת ד'” . “הן יראת ד’ היא חכמה” . יראת ד’ היא הכרה גדולה” השקפת עולם גדולה. היא אינה סתם רגש של פחד ואימה” אלא עניין עילאי ואצילי של יחס כלפי ד'” אשר “מלכותו בכל משלה”” מה שכבר נפגש עם חכמה. חכמה אינה פחדנות” אינה קטנות ילדותית. פחדנות אינה ‘חכמה’ גדולה. כשיראת ד’ היא לעילא ולעילא” הרי היא שייכות נפשית כללית הנפגשת עם חכמה. לכל התלמוד אין ערך אלא במידה שהוא מקושר עם יראת ד'” עם שייכות לד’.
אימה ויראה הן שני פנים של דבר אחד. יראה היא יראת כבוד ורוממות שמשתלבת בהכרה וידיעה” ואימה היא מצב של חרדה פסיכולוגית נפשית. לכן” אימת ד’ או אימת תלמיד חכם” אינן מוזכרות בתורה” ולעומת זאת” מוצאים אנו מצווה של אימת מלכות. “שׂוֹם תשים עליך מלך” ” “שתהא אימתו עליך” . אימה אינה נפגשת עם חכמה בשום מקום” והיא מופיעה כלפי מלך” שופטים ושוטרים. בדרגות של קניין תורה” אימה מוזכרת קודם” כי היא הדבר היותר פשוט וטבעי. אתה נפגש עם המלך” עם מעמד הר סיני ומתן תורה! הרי זה דבר נורא ואיום! השייכות לתורת ד’ מן השמים בעומק אמיתיותה” מתגלה בכובד ראש נורא ובאימה. אימה היא ביטוי יותר חריף של חרדת קודש מאשר יראה. הרי עיסוקנו בתורה אינו לימוד בעלמא” אלא פגישה עם מלך העולמים נותן התורה” המתגלה דרך כל המדרגות של השראת השכינה” והמקושרת לכל הדורות בישראל – מה שמעורר יראה מאוימה.
אחרי המצב הראשיתי חיצוני פסיכולוגי הפשוט” המחוסר בהירות שכלית והכרתית – האימה” מופיעה היראה שהיא ראשית החכמה וראשית הדעת: “דע לפני מי אתה עומד”. כלומר: תחילה אנו נפגשים עם ריבונו של עולם” המשרה שכינתו בישראל. אבל אחרי כן יש מקום להעמיק בהבנה שיש לאימה זו גם ערך אינטלקטואלי. היחס הנפשי כלפי דבר תורה מופיע בשלמותו על ידי אלה השתיים. בראשית הלימוד” לפני הופעת בהירות אור התורה” היה מצב פסיכולוגי של אימה וזעזוע על זכות האחיזה בדבר ד'” ומתוך כך עולים למדרגה של יראה ורוממות רוחנית” שהיא תחילת האהבה. סוף המלה יראה היא תחילת המלה אהבה .