הפרשה הקודמת מביאה בפנינו התגלות השכינה בתוך מחנה ישראל. היראות כבוד ה'” שיא הופעת חיי החיים בלב האומה. אל מול גילוי עליון זה יש צורך לברר את דרכי ההתייחסות לגילויים מסוימים של חיסרון בהופעת החיים – הלכות טומאה וטהרה. כאשר אבי אבות הטומאה זה המוות – שלילה מוחלטת של החיים הגשמיים. הפרשיות שלנו דנות בהרחבה בפרטי בעיות אלו” למען הסירם מנתיב הארת חיי קודש.
פרשת תזריע פותחת בהופעת חיים חדשים בעולם הזה: “אשה כי תזריע וילדה זכר”. מזל טוב! האישה יולדת” שמחה רבה ומיד: “וטמאה שבעת ימים”. זוהי ההדרכה להולדת זכר” כאשר לנקבה הטומאה נמשכת שבועיים. היינו מצפים שבתחילת הדרך הכל יהיה טוב ויפה” ללא בעיות” אבל התורה מצביעה לנו על כך שיחד עם חדוות הלידה יש גם פן מסוים של איבוד החיים. היולדת שהעובר היה איבר מאיבריה מאבדת כביכול חלק מתגבורת חייה ודמיה שהתווספו בה בהריון. בנקבה היא מאבדת כפליים – גם של דורות הבאים הצפונים בבתה.
החיים ממשיכים” הולכים ומתרחבים” “ויגדל הנער וייגמל” והיה לאדם. “אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת”. ככל שיש יותר התפתחות חיים כך נוספים יותר ויותר קשיים” בעיות והתמודדויות. הנגעים והצרעות בגוף האדם מצביעים על קלקולים פנימיים נפשיים-נשמתיים שמקרינים על גופו. האדם נקרא לתקן את פנימיותו וחיצוניותו על מנת להחלץ ממיצרי חסרונותיו-חטאיו” להיטהר ולהופיע את תוכן חייו הזכים והאמיתיים. החיים הולכים ומתפשטים ומקרינים גם אל עבר המעטה החיצוני של האדם – אל בגדיו. ממילא גם כאן מופיעות הבעיות – הצרעות.
השלב הבא הוא ציווי המיוחד של התורה: “כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם”. הלכות צרעת הבית מנוסחות בלשון הבטחה: כאשר תבואו אל ארץ ישראל” ארץ החיים – אני נותן בביתכם צרעת! מבטיחני שתהיה לכם ארץ” ושיהיה לכם בית – וכמו כן מבטיחני שיהיו גם חסרונות” שיהיו צרעות ושיהיו בעיות. מעגלי החיים הולכים ומתרחבים גם על סביבת מגוריכם הטבעית – ארץ מגוריכם. ודווקא בה אתם קרואים לברר” להתעלות ולהתמודד עם כל מה שמונע” מבעד להופעת האור.
היו בעבר דעות” ועודן קיימות במציאות” שמנעו מהמחזיקים בהן לבוא ולהיפגש עם החיים בגלל החשש מבעיות וקשיים למיניהם. יש הנמנעים מלהביא חיים חדשים לעולם עקב העומס או הפגיעה בנוחות החיים של עצמם” או מפני חשש מהצרות והצער שילדיהם יחוו כאן בעולם הזה. חששות מבוססים וחששות שווא. ויש כאלה שנמנעים מלבוא ולהתנחל בארץ מפני החשש מהצרעות ומבעיות כאלה ואחרות הקשורות בה: זה יכול להכעיס את הגויים” קשיי התאקלמות בארץ” קלקולים רוחניים שנכונו ליושביה” אבדות בנפש בקרבות למען עצמאות האומה. בעיות שונות ומשונות.
התורה איננה מתעלמת מהבעיות-הטומאות הללו ואחרות. היא מדריכה אותנו בדיוק איך לטפל בהן בצורה הנכונה. אמנם כל זה מתוך קריאה לאומה וליחיד לבוא ולהפגש עם המציאות” עם החיים בכל מלוא הופעתם. התורה קוראת לאדם לבוא ולהסתער על החיים – ולהיות קדוש.
לכן לקראת טהרתו מצווה המצורע לקחת שתי ציפורים” לשחוט את אחת מהן ולטבול את הציפור החיה בדם השחוטה. לאדם יש שתי ציפורים ביד – יש את החיים עם כל עוז גבורתם וקדושתם” וממילא יש גם חסרונות החיים – המוות” החטאים וכדומה. ועל האדם להמשיך בעוז וגבורה” להתמודד עם המציאות והאתגרים הניצבים בפניו. החיים רצופים חסרונות” אבל בסופו של דבר הוא נקרא לתת דרור ולשחרר את הציפור החיה לחופשי מתוך בירור יסודי זה.
“זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק ולצרעת הבגד ולבית… להורות ביום הטמא וביום הטהור…”
שבת שלום ויום העצמאות שמח!
לע”נ דבורה בת ריבה ואיסר ז”ל
