שאלה
לאחרונה חגגנו עשר שנות נישואין. מתחילת הנישואין יש לאשתי זיכרונות שמלווים אותה כמו צל” מטרידים ומעיבים על הקשר הזוגי שלנו.
הזיכרונות השליליים הם בערך מהשנתיים הראשונות” שחוותה ממני פגיעות (רבות לדבריה). אני מודה שיש דברים שלא הייתי מודע אליהם. מאז” שנינו התבגרנו ולמדנו מניסיון החיים. למרות השינויים לטובה” הזיכרונות הללו” שהיא מזכירה אותם מידי פעם” עדיין גורמים לה לשמור על ריחוק וזהירות בנתינה ובקרבה רגשית כלפי וקשה לה לסלוח. העבר כבר נעשה! מה גורם לה לחיות את העבר ומה ניתן לעשות?
תשובה
מזל טוב למניין שנות נישואיכם. אכן חשוב להכיר מניעים שגורמים לזיכרונות העבר” להיות נוכחים גם בהווה” למרות השיפור ביחסיכם.
תחילה חשוב לדעת ולקבל” שהקשיים שנשארו כזיכרונות שליליים” הם נורמטיבים. הם חלק מבניין הזוגיות שלכם.
” כשנישאים זל”ז” רק אז מתחילה עבודת ההיכרות במטרה ליצירת אחדות. כל אחד מתנהל בדרך כלל מכוונות טובות” על פי ניסיון חייו עד כה” שנראה לו נכון וטבעי – כי כך גדל. השונות והניגודיות יוצרות בהכרח סתירות שעלולות להכאיב ולפגוע. מכיוון שהפגיעות נוצרות בתחילת הנישואין” רישומן חזק עד שייתכן שיעלו מידי פעם בזיכרון.
” זיכרונות ככלל” “נרשמים” במוח ובגוף. מכיוון שהקשר הזוגי הוא רגשי” מה שקורה בין בני הזוג מועצם לטוב ולמוטב. עוצמת החוויה החיובית או השלילית” נרשמת אף היא. עוצמת החוויה היא סובייקטיבית” בהתאם ליכולת האישית בהכלת החוויה ולפרשנות שניתנת לה.
” יש למוח מערכת הגנה שגורמת לשכחת הזיכרונות והחוויות השליליות על ידי אחסונם” כדי לאפשר תפקוד יום יומי תקין וטוב. כשהזיכרונות השליליים פעילים מידי פעם” הם מחזירים את הזוכר לאותה חוויה שהייתה בעבר ומקשים על התפקוד התקין.
” יש שמתקשים להתמודד עם חוויות שליליות ולכן מנסים להתעלם מהן. אך הגוף אינו שוכח. לכן כאשר קורה מקרה שמזכיר במשהו את החוויה” מיד עולה זיכרון החוויה ומכאיב באותה עוצמה שהייתה בעבר. ניתן לומר שמה שקרה בעבר עדיין הווה. חוסר ההתאמה בין המקרה לתגובה” גורר תגובות תמוהות וכעס על חוסר הפרופורציה בין המעשה לתגובה.
” ייתכן שאשתך ציירה את הנישואין באופן אחר ממה שקורה בפועל” דבר שעלול לגרום לאכזבה מרה. לדוגמא: פנטזיה שהיא תוצאת תרבות הוליוודית – “אם הוא אוהב אותי הוא יעשה את כל מה שאני רוצה”. מכיוון שזו ציפייה מוגזמת” לא ריאלית ולא אנושית” האכזבה הבלתי נמנעת” קשה. ייתכן שגם תהיה פרשנות עקב כך. אתה אנוכי/ לא איכפת לך /חסר רגישות/ לא רומנטי ועוד… כשפרשנות כזו אינה עולה לבירור” היא נעשית לעובדה ויהיו מעשים שלך בעתיד ש”יוכיחו” עובדה זו ואין לך מושג מפרשנותה. לכן גם זיכרונות האכזבות צפות בכל פעם מחדש. כל עוד לא תהיה שיחה (בתקשורת נכונה) על הנושא” שתיצור הקשבה” הבנה וקבלה הדדית” הזכרונות ימשיכו לחיות בתוכה.
” באופן כללי” יש הבדל בין גברים לנשים בהתייחסות לזיכרונות. לרוב אשה יותר זוכרת מקרים לאורך זמן ולפרטי פרטים וחווה אותם. לכן” כשנוצר מצב שלילי היא מחברת אותו לשרשרת מקרים דומים שקרו בעבר. ע”י הזכרת המקרים הקודמים” היא מקבלת הצדקה ואישור לפגיעותה ו/או לכעסה. גם כשהיא תבין שלא היה מקום להיפגע” עדיין תהיה פגועה ותהיה זקוקה לזמן כדי לצאת מהמצב הזה.
גבר בדרך כלל שוכח (זוכר באופן כללי ולא מייחס כ”כ חשיבות לפרטים) את העבר וחושב קדימה. כשהוא נפגע ובשיחה מבין מה גרם לכך” הוא “מוחק” את הזיכרון ומתחיל מחדש.
” השפעת זיכרונות ילדות. לדוגמא: ייתכן שלא שמת לב או שכחת שבקשה ממך משהו. אם בילדות הרגישה דחויה” ייתכן שתרגיש שאתה דוחה אותה. בבקשה הבאה שתשכח” היא כבר תהיה בטוחה בכך וכך הזיכרונות הללו מצטרפים לעובדות כביכול.
זכרונות” כשמם כן הם. הם יישארו בזיכרון. המטרה שהזיכרונות השליליים” לא ינהלו את ההווה.
ישנן מספר אפשרויות להתמודדות עם הזכרונות:
” לימוד זכות – באותה תקופה בעבר” “הוא היה טרוד בפרנסה וכנראה שעקב כך לא שם לב לבקשות שלי”. “במשפחת המוצא היה צריך להיאבק על מקומו וזה הפך היות הרגל שלו…”
” שינוי משמעות של הזיכרונות- “המאבקים שלו עם הוריו לימדו אותו לא לוותר על עצמו”. הזיכרון אמנם נשאר. אך מכיוון שקיבל משמעות מפויסת וחיובית” הזיכרון אינו “קופץ בראש” ומשבש את מערכת היחסים. אולי אפילו כשניכר ההבדל בין העבר להווה” נוצרת הערכה לשינוי ולהתקדמות” עד כדי קרבה רגשית ותחושת אהבה עצמתית ויציבה כאחד.
” שימוש בזיכרונות העבר לטובת ההווה – “רגישות היתר שנפגעתי מכל דבר” תשמש אותי להיות רגישה לצרכים הרגשיים שלו”. המחשבה על נתינה כלפיו במקום לבחון : “מה אני מקבלת ממנו”” תגרום לאשה לחיות ברגישות מאוזנת ולהתחבר אליו באהבה עקב הנתינה כלפיו.
כדאי למנף את זיכרונות העבר לבדיקה והערכה מחודשת של האינטראקציה הזוגית ולצמוח ביתר שאת וביתר עוז דווקא מתוכם. בהצלחה.
