כרע כאח לי

במשנה במסכת אבות (א” ו) נאמר: “יהושע בן פרחיה אומר עשה לך רב וקנה לך חבר”. רבנו יונה בפירושו מבאר: “לשלושה דברים צריך אדם לחבר טוב” א. לדברי תורה” כמו שנאמר הרבה למדתי מרבותי ומחברי יותר מכולם. ב. כאשר הוא עומד לעשות דבר שאינו ראוי” הוא חושש שחברו ילמד ממנו ויעשה גם הוא כמוהו” ולכן הוא נמנע מלעשות מעשה זה “נמצא כל אחד חוזר בתשובה על פי חברו”. ג. “לעניין העצה שייקחנו להיות לו מעיר לעזור בכל עניינו” ולקחת ממנו עצה טובה ולהיות בן סודו…”.
שלושה דברים אלו הם יסודות חשובים בחיי כל אדם. כל אחד צריך חבר-חברותא שאתו הוא מרגיש נעים ונח” ואתו יכול לעלות לפי ערכו במעלות התורה ובאהבת ה’. כמו כן” אדם צריך חבר שהוא בגדר ‘שומר’ ששומר אותו מלעשות מעשי שטות או עבירות. כשהוא לבד הוא עלול למעוד. וכן” כל אדם צריך חבר קרוב שאתו הוא מתייעץ ואתו מברר דרכו בחיים ומתכנן את עתידו” ואותו הוא משתף בסודותיו.
בימים אלה שבהם עסקנו בהתמודדות עם הזיכרון והאבל על הנופלים” עולה נקודת מבט נוספת של חברות. כאשר מתרחש ל”ע אסון במשפחה – בן נופל על משמרתו וכדו’ – באים כל הקרובים והידידים ומנחמים ועוזרים לשאת את המשא הכבד. ישנה התמודדות של ההורים” אך ישנו מעגל התמודדות נוסף – האחים והאחיות – שהם לא תמיד נמצאים במרכז ואינם מקבלים מענה לכאב ולמצוקות. הם חוששים להביע את כאבם מתוך רצון שלא להכביד על ההורים וכדי שלא להוסיף כאב על מכאובם. הם טומנים את כאבם עמוק בליבם ואינם מצליחים להתאבל כראוי ולעבד את צערם.
כאן נכנס המקום החשוב כל-כך של החברים. החבר הטוב יידע לחוש את מצוקת חברו האבל” גם בימי האבל ובעיקר בימים שלכאורה חוזרים לשגרה. החבר יהווה אוזן קשבת המאפשרת לאבל לפרוק את כאביו” הוא מסייע ומעודד” ומציב לו ‘קביים’ לעמוד על רגליו ולהשתקם. זהו ליווי שלעיתים נצרך לאורך זמן.
מתפקידנו ללמד את ילדינו חברות אמת מה היא. לבנות בהם את הרגישות להיות קשובים לצרכים של חבריהם ולדעת להיות אתם בצרה. שידעו למצוא את הזמן והפניות המרביים כדי להשקיע בחבריהם כשהם זקוקים להם.
מובן שחברות אמיתית אינה נמדדת רק במצבי מצוקה גדולים וקשים” כמקרה אבלות וכדו'” אלא בכל מצב של התמודדות” קושי או צער. וכן היא נמדדת ברצון לייעץ לחבר עצות ישרות” ולשאוף לראותו עולה ומתקדם.
חברות אמיתית כמובן באה לידי ביטוי גם במצבי שמחה. לדעת לשמוח בשמחתו של החבר” להיות אתו ולעזור לו כפי היכולת ללא פניות אישיות.
ויהי רצון שנזכה שהחברות שלנו תעמוד במבחן רק בשמחות ובבשורות טובות ונזכה להיות אוהבים זה לזה שנאמר (תנא דבי אליהו פרק כח): “אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְיִשְׂרָאֵל” בָּנַי” כְּלוּם חָסֵר לִי דָּבָר?! וּמָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּכֶם? אֶלָּא שֶׁתִּהְיוּ אוֹהֲבִים זֶה לָזֶה” וְתִהְיוּ מְכַבְּדִין זֶה לָזֶה”…”