לע”נ ר’ צבי גלאט הי”ד
רבינו הרצי”ה הדריך אותנו בכל שיעוריו ומאמריו” שהיחס לארץ לעם ולמדינה צריך להיות מתוך תורה. כי התורה היא המלמדת את היחס לאדם מישראל ולעם בכללו” כי רק מתוך התורה מוחלטת זכותנו על הארץ
וכן כתב על היחס למדינה וההכרזה עליה””יש לזכור שהיא אינה מתחילה מההכרזה הזו שבמוזיאון תל אביב” אלא היא נמשכת מדברי קודשו של הרמב”ן. וקביעתו את ההלכה שיש מצוות עשה מן התורה ‘שנצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן ה’ יתעלה לאבותינו אברהם יצחק ויעקב” ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה’ “…
בדרך זו עשה ופעל חברי ורעי ר’ צבי גלאט הי”ד
צבי נולד בארה”ב” עלה לארץ בגיל 16″ למד כשלוש שנים בישיבת אור עציון ובאלול תשל”ח עלה לישיבת מרכז הרב. בליל שבת פרשת אמור תש”מ נהרג ע”י מרצחים ליד בית הדסה שבחברון והוא בן 21.
מחשבה אחת הטרידה את מנוחתו – גורל אחיו שבגלות שנמצאים הן בסכנה פיזית מתוך שהאנטישמיות מתרבה ועלולה להביא לשואה” והן מצד הרוחניות מתוך ההתבוללות המתרבה. כך כתב עליו מו”ר הרב עוזי קלכהיים זצ”ל ” ליבו הטהור מתמלא על גדותיו במחשבות נשגבות וגדולות לחוש לישע עמו” לבוא לעזרת ה’ בגיבורים. במלוא קומתו הגדולה נחלץ לפעול עם אל למען ישראל להשיב נדחי ישראל האבודים בגולה” לעורר בנים לשוב לחיק אמונתם למולדת הטבעית והנצחית אשר זה דורות מצפה להם” (מתוך ההקדמה לספרו של ר’ צבי “מעפר קומי”).
אולם עם כל רצונו העז לדאוג לעם ישראל” ידע צבי שהוא עדיין צעיר ושהוא חייב להתמלא בתורה כדי שיהיו לו העוצמות ללמד ולהשפיע. ולכן התמסר ללימוד התורה בעמל ובשקידה כשהוא תובע מעצמו ואף מייסר עצמו על כל רגע שהוא לא מנצל וכך כתב ביומנו “תורה זה החיים שלנו” אז צריך להקדיש כל רגע” ללימוד התורה-לחיים. ביטול תורה זה מאבד עצמו לדעת…” כך הרגיש ביחס ללימוד התורה וכן כתב דברים נפלאים ביחס לשאר הדברים שבקדושה. “תפילה – זה קשר עם הקב”ה וכאילו הדלק לחיי… מעשים טובים ובמיוחד גמילות חסדים – זה הויטמינים. ארץ ישראל-היא האור הצח שמחיה אותי. עם ישראל הוא הגוף המושלם שלי. תורת ישראל-מסכת החמצן שלי. אלוקי ישראל-הוא אבי…
ברצונו העז להשפיע ולהציל את אחינו בית ישראל” הבין צבי שצריך לכתוב חיבור תורני רציני על חובת העליה לארץ ישראל” וכך כתב לעצמו כי צריך “להכין בתמצית ליקוט מאמרים על חשיבות ארץ ישראל והעליה באופן הלכתי” ומדיבורים למעשים”ישב וכתב בעמל בשקידה ובכשרון רב חיבור יקר על חובת העליה לארץ ישראל.
צבי לא זכה להוציא את החיבור לאור. אך הוא יצא לאור על ידי חבריו ונקרא “מעפר קומי”. גדולי עולם נתנו הסכמותיהם לחיבור זה. הרב משה פיינשטיין זצ”ל” הרב עובדיה יוסף זצ”ל והרב אברהם שפירא זצ”ל שכתב.”שהחיבור נכתב בכשרון גדול מעבר לגילו הצעיר”. החיבור עשה רושם גדול ודבריו מהדהדים ומעוררים רבים לשוב לארץ אבותם.
מדרכו של ר’ צבי נלמד” ונלמד גם את ילדינו” שלכל האידאלים והמשימות של דורנו שהם ברוך ה’ קשורים ומחוברים” חייבים להקדים שנים של עמל ויגיעה בתורה” ומתוך כך יזכו להיות מהפועלים עם אל בהפצת אור התורה הגואלת.