בשבוע שעבר ראינו שהערבות ההדדית נלחמת תמיד כנגד אדישות. הפעם נראה שישנם שלושה היבטים לערבות ההדדית: ערבות רוחנית” הצלה גשמית” וערבות למען כלל ישראל – שנלמדים מערבות יהודה לבנימין.
מה מהות ה’ערבות’?
חז”ל מלמדים אותנו שכדי לברר את המהות של מושג מסוים” עלינו לעיין במקום הראשון בתורה שמושג זה מופיע. לדוגמא: בפרקי אבות נאמר שרבן יוחנן בן זכאי אומר לתלמידיו “צאו וראו איזוהי דרך ישרה [יש גירסה: “דרך טובה”] שידבק בה האדם”. יש לשאול היכן היו צריכים לחפש? וכן מהיכן הם למדו את מה שאמרו?
רבי צבי אלימלך מדינוב מסביר שהתלמידים הבינו מרבם שכדי למצוא את הדרך הטובה שידבק בה האדם” עליהם לעיין במקום הראשון שהמילה ‘טוב’ מוזכרת בתורה. “הוא הוא הטוב הכללי הכולל לכל דרכי התורה… שאותו האות או התיבה שנזכר בתחילה בתורה אותו הדבר הוא דבר כללי לכל הנאמר אחריו” (‘בני יששכר’ על ל”ג בעומר – תודה לאביאל קוטלר על ההפניה).
על אותה דרך יש לברר גם את מהות המושג ‘ערבות הדדית’. היכן המקום הראשון בתורה שמושג זה מוזכר במפורש? התשובה היא כמובן ערבות יהודה לבנימין. “אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים” (בראשית מג” ט).
ובכן” מהי מהות הערבות? במאמר זה ננסה לעמוד על העומק של המושג ‘ערבות הדדית’ כפי שנלמד מגילוי הערבות של יהודה לבנימין.
המושג ‘ערבות’ בהלכה
המושג ‘ערבות’ איננו רק מושג מחשבתי” אלא בראש ובראשונה מושג הלכתי. רב הונא שואל “מנין לערב דמשתעבד [=מתחייב לפרוע את החוב של הלווה]?” ומשיב: “דכתיב [=שכתוב] ‘אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ’ ” (ב”ב קעג” ב). ואם כן” המקור ל’הלכות ערב’ הוא ערבות יהודה לבנימין (ב”י חו”מ סי’ קכט). אך רב חסדא מקשה איך ניתן להביא את דברי יהודה כמקור לדין ערבות? והרי יהודה לא היה ערב רגיל” אלא היה ערב קבלן!
יש שני סוגים של ערבות: ‘ערב רגיל’ ו’ערב קבלן’. מהו ההבדל ביניהם? ‘ערב רגיל’ מתחייב לפרוע את החוב רק בתנאי שהלווה איננו ואם כן הוא מתחייב רק לכך שהלווה יהיה מצוי. לעומת זאת” במקרים מסוימים ‘ערב קבלן’ מעמיד את עצמו במקומו של הלווה ולכן המלווה יכול לדרוש תחילה את פריעת החוב ישירות מה’ערב קבלן’.
רב חסדא מגלה לנו חידוש גדול שיהודה היה למעשה ‘ערב קבלן'” הוא העמיד את עצמו לחלוטין במקומו של בנימין והיה ערב כלפיו בשלושה היבטים.
ערבות רוחנית” הצלה גשמית” וערבות למען כלל ישראל
בערבות של יהודה ישנם שלושה היבטים: ערבות רוחנית” הצלה גשמית וערבות למען כלל ישראל (העמק שאלה מקץ ל”א ע”פ ב”ר ויגש צ”ג ועוד). אנו לומדים את הערבות הרוחנית מהמילים “אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ” וכך הנצי”ב מסביר “הנני (יהודה) ערב על עוונותיו (של בנימין) לקבל דין שמים בעת הסכנה תחתיו” (העמק דבר בראשית מג” ט). אנו לומדים את ההצלה הגשמית מהמילים “מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ” וכך הנצי”ב מסביר “להצילו מבני אדם” (שם). רבי שלמה מרדומסק מלמדנו שיהודה לא היה ערב כלפי בנימין בלבד” אלא הערבות שלו היתה כלפי כלל עם ישראל לעולמים (תפארת שלמה מקץ ע”פ מכות יא” ב).
ה’ערבות ההדדית’ של יהודה לבנימין” היא השורש לכל גילויי הערבות שיהיו בעתיד וכוללת בתוכה את כל היבטי הערבות: ערבות רוחנית” הצלה גשמית וערבות למען כלל ישראל. במאמרים הבאים נברר אי”ה כל אחד מהיבטי הערבות הללו.
לתגובות: natanorot@gmail.com
