עָצוּב מְאֹד שד’ קָרַע אֶת שָׁאוּל מִמַּלְכוּת יִשְׂרָאֵל. כָּל כָּךְ אָהַבְתִּי אוֹתוֹ וְהֶעֱרַכְתִּי אוֹתוֹ. אֲבָל זֶה מָה שֶׁצָּרִיךְ עַכְשָׁו לִהְיוֹת.
– אָנָּא” שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא” כַּבֵּד אוֹתִי מוּל הָעָם. חָטָאתִי” אֲבָל אֲנִי צָרִיךְ בֵּינְתַיִם לְהַמְשִׁיךְ לִמְלֹךְ. אָנָּא נִשְׁתַּחֲוֶה יַחַד לד’.
– כַּמּוּבָן” זֹאת אֶעֱשֶׂה.[2].
וְאָז פָּנִיתִי אֶל הָעָם וְצִוִּיתִי:
– הֵבִיאוּ אֵלַי אֶת אֲגָג מֶלֶךְ עֲמָלֵק[3].
כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֲגָג” הוּא הֵבִין מִיָּד שֶׁבְּנִגּוּד לְשָׁאוּל” אֲנִי לֹא אֲרַחֵם עָלָיו. כַּמּוּבָן” אָסוּר לְרַחֵם. אָמְנָם הוּא נָחַל תְּבוּסָה בַּקְּרָב” אֲבָל אִם יִשָּׁאֵר בַּחַיִּים” הוּא יַחְזֹר לְהִלָּחֵם בָּנוּ.
אָסוּר לְרַחֵם עַל אַכְזָרִים” זוֹ אַכְזָרִיּוּת עַל הָרַחְמָנִים.
– בִּגְלָלְךָ יֵשׁ הַרְבֵּה אַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים בְּתוֹכֵנוּ” אָמַרְתִּי לְאֲגָג.[4]
וְאָז נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְהִכֵּיתִי אוֹתוֹ בְּחַרְבִּי[4]. אֲנִי אָדָם עָדִין. אֵינִי אוֹהֵב דְּבָרִים כָּאֵלֶּה. אַךְ הַפַּעַם אֵין בְּרֵרָה” אֲנִי חַיָּב לַעֲשׂוֹת זֹאת.
עַכְשָׁו נִפְרַדְתִּי סוֹפִית מִשָּׁאוּל. הוּא הָלַךְ לְבֵיתוֹ בְּגִבְעַת שָׁאוּל וַאֲנִי הָלַכְתִּי לְבֵיתִי בָּרָמָה [5]. מֵאָז לֹא פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ . הֲרֵי ד’ הֶחְלִיט שֶׁהוּא לֹא יִהְיֶה מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא שָׁמַע בְּקוֹלוֹ.
ד’ יְרַחֵם עָלָיו וִיבָרֵךְ אוֹתוֹ.
—————————–
1. שמואל א טו ל.
2. שם לא.
3. שם לב.
4. שם לג.
5. שם לד.
(להלן מקורות למגילת שמואל 35″ מלחמת עמלק. משבוע שעבר:
—————-
1. שמות יז טז.
2. דברים כה יט.
3. שמואל א טו א-ג.
4. שם ד-ז.
5. שם יא.
6. שם יב-כו.
7. שם כז-כט.)