שַׁאֲלוּ לִי בִּשְׁלוֹם הַמְגַדֶּלֶת

ישנו פסוק עם פשט מאוד מפתיע בפרשת בהר” שטומן בקרבו עומק רזי נפלא: “אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלוקים”.
אם נדקדק בפסוק” העולה ממנו הוא” שה’ ית’ אשר הוציאנו ממצרים” הוא לנו לאלוקים” ע”י ישיבתנו בארץ כנען דווקא. יש משהו בסגולת הארץ הגורם שאך ורק על ידה מתאפשרת אלוהותו בנו” לא מצדו ית’ אלא מצדנו המקבלים הנהגתו” ולכן מאהבתו את עמו ניתנה הארץ לנו. כמובן אין בדבר חיסרון ביכולת ה'” שהרי יכולתו אינה מוגבלת” אלא זהו הסדר האלוהי שאנו מצווים לחיות על פיו. לכן” יציאה מן הארץ היא יציאה מהשמימיות השופעת” המאפשרת נאמנות לטבענו האלוהי” החושפת את כישרוננו הנבואי ” וירידה מן המדרגה הכללית הראויה לעם ה’. “אין אתם בארץ כנען כביכול אין אני לכם לאלוקים”4.
וכך במדרש: “לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלוקים” מכאן אמרו” כל בן ישראל היושב בא”י מקבל עליו עול מלכות שמים” וכל היוצא לחו”ל כאילו עובד ע”ז” וכן בדוד הוא אומר” “אֲרוּרִים הֵם לִפְנֵי ה’ כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה’ לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אלוקים אֲחֵרִים” . וכי עלתה על דעתנו שדוד המלך עובד ע”ז? אלא שהיה דורש ואומר” כל היושב בא”י מקבל עליו מלכות שמים” וכל היוצא חוץ לארץ כאילו עובד ע”ז.”
מדוע ישיבת הארץ נקראת במדרש קבלת מלכות שמים? אלא שמידת מלכותו הרוחנית” הנהגתו הכוללת” מתגלה ומתרכזת בארץ ישראל. ארץ ישראל של מטה מכוונת כנגד ארץ ישראל של מעלה. אדם החי בארץ ישראל הגשמית” נעשה לחלק מהווית גילוי מלכותו” כאיבר לשכינה ממש . “אין השכינה שורה אלא בארץ ישראל” שנאמר: “אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ”. “ארץ ישראל אמצעות הישוב היא נחלת ה’ מיוחדת לשמו” לא נתן עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל (בניגוד לחו”ל- ה.ע.)” בהנחילו אותה לעמו המייחד שמו “זרע אוהביו”4.
כותב הרב חרל”פ: “כל מי שרוח הסוד אופפת אותו ומרחפת עליו” חש ומרגיש בנשגבות ערכה של ארץ ישראל” וכי הגוויל – שהוא החלק הנסתר שבה – המקיף את האותיות – שהן החלק הנגלה שבה” גדול הרבה לאין שיעור וערך מן האותיות עצמן”.
משעה שמתאפשרת החזרה לארץ” עזיבתה הרי היא ניתוק מן החיים העליונים” השופעים על האומה” כמי שנשכב מרצונו בקבר ומכסה עצמו בעפר. לכן נקראת ארץ ישראל “אֶרֶץ חַיִּים” ” והגלות נקראת קבר” “וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל” . פוסק הרמב”ם ע”פ הגמרא: “אָסוּר לָצֵאת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ לְעוֹלָם. אֶלָּא לִלְמֹד תּוֹרָה אוֹ לִשָּׂא אִשָּׁה אוֹ לְהַצִּיל מִן הָעַכּוּ”ם. וְיַחְזֹר לָאָרֶץ. וְכֵן יוֹצֵא הוּא לִסְחוֹרָה. אֲבָל לִשְׁכֹּן בְּחוּצָה לָאָרֶץ אָסוּר אֶלָּא אִם כֵּן חָזַק שָׁם הָרָעָב עַד שֶׁנַּעֲשָׂה שְׁוֵה דִּינָר חִטִּין בִּשְׁנֵי דִּינָרִין…”
רק בארץ תיתכן ההופעה של כלל ישראל. לכן פוסק הרמב”ם” “לְעוֹלָם יָדוּר אָדָם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ עַכּוּ”ם וְאַל יָדוּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ וַאֲפִלּוּ בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל”. בגלות הקהילות היהודיות המרוסקות נאכלות ע”י הרימה והתולעה בריבוי הצרות הגשמיות והרוחניות ובאחוזי התבוללות עצומים. השכינה חזרה לציון ועזבה את חו”ל” והיהודים שבוחרים לחיות שם הינם בסכנה נוראה.
ארץ האבות” הכלולה ממידות האבות העליונות” מגדלת אותנו” ועל ידה מתחדשים וחוזרים חיי האבות ומידותיהם להופיע דרכנו. ורבותינו רמזו כן על הפסוק מפ’ בחוקותי “וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר” ” ואמרו “וְלָמָּה הוּא מַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת וּמַזְכִּיר זְכוּת הָאָרֶץ עִמָּהֶם” אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁלשָׁה בָּנִים” וְשִׁפְחָה אַחַת מִשֶּׁלּוֹ מְגַדַּלְתָּן” כָּל זְמַן שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל שְׁלוֹם בָּנָיו” הָיָה אוֹמֵר שַׁאֲלוּ לִי בִּשְׁלוֹם הַמְגַדֶּלֶת”.
“וארץ כנען מיוחדת לאלהי ישראל” והמעשים לא ישלמו כי אם בה” והרבה ממצות יש בטלות ממי שאינו דר בארץ ישראל” והלב והנפש אינם טהורים וזכים כי אם במקום שיודעים בו שהוא מיוחד לאלוקים”.