– שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל” עַד מָתַי אַתָּה מִתְאַבֵּל אֶל-שָׁאוּל?[1].
נָכוֹן אֲנִי בֶּאֱמֶת מִתְאַבֵּל מְאֹד עַל שָׁאוּל. אֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ מְאֹד” אֲנִי מָשַׁחְתִּי אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ” תָּלִיתִי בּוֹ תִּקְווֹת רַבּוֹת” אַךְ לְצַעֲרִי הוּא אִכְזֵב. כְּבָר הוֹדַעְתִּי לוֹ שֶׁהַמְּלוּכָה נִלְקְחָה מִמֶּנּוּ” אַךְ לִבִּי עֲדַיִן אִתּוֹ. כַּמּוּבָן אִי אֶפְשָׁר לִמְשֹׁךְ מַצָּב זֶה עַד אֵין סוֹף. צָרִיךְ לְהָכִין מֶלֶךְ חָדָשׁ.
– שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל” מָלֵא קַרְנְךָ שֶׁמֶן” לְךָ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל יִשַׁי בְּבֵית לֶחֶם” כִּי אֶחָד מִבָּנָיו יִהְיֶה לְמֶלֶךְ[1].
אָכֵן יִשַׁי הוּא אָדָם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ” אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ. אָדָם מוּרָם מֵעַם. הוּא נָסִיךְ רוּחָנִי[2]” מְלַמֵּד תּוֹרָהּ לְאַלְפֵי אֲנָשִׁים[3]. הוּא אָדָם שֶׁלֹּא חוֹטֵא [4]. סָבִיר אִם כֵּן” שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן שֶׁהוֹלֵךְ בְּדַרְכּוֹ.
אֲבָל יֵשׁ בְּעָיָה אַחֶרֶת. לְצַעֲרִי כֻּלָּם מְדַבְּרִים וּמְסַפְּרִים כָּל דָּבָר. הָעִנְיָן הַזֶּה יַגִּיעַ לְאָזְנָיו שֶׁל שָׁאוּל” וְהוּא עָלוּל לַעֲשׂוֹת דָּבָר חָמוּר מְאֹד מֵרֹב צַעַר. אָדָם עָלוּל לְהָגִיב בְּאֹפֶן בִּלְתִּי צָפוּי כַּאֲשֶׁר הוּא מִצְטַעֵר צַעַר עָמֹק.
– רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם” שָׁאוּל יִשְׁמַע וְיַהֲרֹג אוֹתִי[5].
אָמְנָם אֵינֶנִּי מְפַחֵד. אָסוּר לְפַחֵד כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לִפְעֹל לְמַעַן עַם יִשְׂרָאֵל. וַדַּאי אֵין לְפַחֵד כַּאֲשֶׁר מְקַבְּלִים פְּקֻדָּה אֱלֹהִית.
וּבְכָל זֹאת יֵשׁ לְהִזָּהֵר. אָמְנָם שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזּוֹקִים” אֲבָל כְּשֶׁהַנֶּזֶק שָׁכִיחַ וְקָרוֹב” גַּם נִזָּקִים.[6]. וְכִי חַיָּלֵנוּ אֵינָם נִפְצָעִים וְאַף נֶהֱרָגִים ?!
– שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל” קַח אִתְּךָ עֶגְלַת בָּקָר” וֶאֱמֹר לְאַנְשֵׁי בֵּית לֶחֶם שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ לְיִשַׁי לְהַקְרִיב קָרְבָּן לד'” וְאָז לֹא יִקְרֶה לְךָ דָּבָר[7].
– רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם” אֵיךְ אֵדַע אֵיזֶה בֵּן לִמְשֹׁחַ ?
– זֹאת אוֹדִיעַ לְךָ כְּשֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם.
——————————
1.. שמואל א טז א.
2. סוכה נב ב.
3. ברכות נח א.
4. שבת נה ב. בבא בתרא יז א.
5. שמואל שם ב.
6. פסחים ח ב.
7. שמואל שם ב-ג.