סידרת “הערבוּת והאדישות” חלק ז’: הכביסה או החיים?

בשבוע שעבר למדנו את סוגיית “שניים שהיו מהלכים בדרך” וראינו שהאחרונים נחלקו בפירוש הסוגיה בשאלה ‘האם האדם רשאי לסכן את עצמו כדי להציל את הזולת?’ הפעם נדון בסוגיית “מעיין של בני העיר” העוסקת בשאלה מה מידת הערבות ההדדית בין עיר אחת לעיר שניה?
השאלות על סוגיית “מעיין של בני העיר”
במסכת נדרים (פ” ב) נאמר: “מעיין של בני העיר” חייהן וחיי אחרים – חייהן קודמין לחיי אחרים… כביסתן וכביסת אחרים – כביסתן קודמת לכביסת אחרים” חיי אחרים וכביסתן – חיי אחרים קודמין לכביסתן” רבי יוסי אומר: כביסתן קודמת לחיי אחרים”.
לפי כל השיטות” כאשר חייהם של בני העיר עומדים מול חיי אחרים – חייהם קודמים לחיי אחרים. אך נקודת המחלוקת היא מה הקדימות בין כביסתם של בני העיר לעומת חייהם של אחרים? שיטת תנא קמא היא שחייהם של אחרים קודמים לכביסתם של בני העיר. לעומת זאת” שיטתו של רבי יוסי היא הפוכה “כביסתן קודמת לחיי אחרים”.
עלינו לשאול שתי שאלות: ראשית” איך ניתן להבין את שיטת רבי יוסי שהכביסה של בני העיר קודמת לחיי אחרים?! שנית” מה הדין אם בני העיר החליטו לוותר על מי השתיה או על הכביסה לטובת חייהם של אחרים” האם הם רשאים לעשות כן?
האם צערם של בני העיר קודם לצער אחרים?
הרב אונטרמן מתייחס לשאלה הראשונה ואומר שלא ייתכן שרבי יוסי באמת מתכוון שהכביסה קודמת לחייהם של אחרים. מדובר שאין כאן סכנה ודאית” אלא במקרה שהאחרים יכולים להשיג מים ממקום אחר” אך זה יהיה כרוך במאמץ רב ואולי אפילו בסכנה. ולכן” רבי יוסי טוען שהמאמץ והקושי של האחרים להביא מי שתיה אינם מצדיקים גרימת צער לאנשי העיר כתוצאה מחוסר מים עבור הכביסה (שבט מיהודה א” ט).
אך יש הסוברים שמאחר ומדובר בעיר שלמה” ההימנעות מכביסה משמעותה בעיית היגיינה חמורה ולכן הכללים הם אחרים כי מדובר בפיקוח נפש של ציבור (שו”ת בדי הארון על פיקו”נ סי’ ג).
אי אפשר להתחסד על חשבון ילדים
ולגבי השאלה השניה – בני העיר אינם רשאים לוותר על מי השתיה או על הכביסה לטובת חייהם של אחרים” משום שהאוכלוסיה בעיר מורכבת מילדים קטנים והם אינם בני מחילה ולכן אי אפשר להתחסד על חשבונם. “דבני העיר לא שייך להתחסד ולסכן טפלי [=ילדים קטנים] דלאו בני מחילה נינהו אם אין הדין הכי [=שאינם יכולים למחול על זכויותיהם אם אין הדין כך]” (העמק שאלה שאילתא קמז פרשת ראה).
סיכום
למדנו מסוגיה זו מספר נקודות:
הראשונה – לפי כל השיטות חייהם של בני העיר קודמים לחיי אחרים. ואם כן” נראה שסוגיה זו תומכת בשיטת רבי עקיבא “חייך קודמים לחיי חבירך” (ב”מ סב” א; העמק שאלה שם).
השניה – מצינו שתי דרכים להסביר את שיטת רבי יוסי “כביסתן קודמת לחיי אחרים”. דרך אחת היא שמדובר שהאחרים יכולים למצוא מקור מים חלופי ולכן צערם של בני העיר קודמת לצערם של אחרים. לפי זה” אם יש סכנת צימאון ממש לאחרים” בוודאי שחיי האחרים קודמים לכביסה של בני העיר. אולם לפי הדרך השניה ההימנעות של ציבור שלם מכביסה מוגדרת כ”חיי נפש” ולכן ההיגיינה ובריאות הציבור של עיר שלמה קודמת אפילו לחיי אחרים. במקרה הזה לא מדובר בצער מול חיים” אלא בחיים מול חיים.
בשבוע הבא נדון אי”ה בסוגיה נוספת העוסקת בשאלה גדולה זו.
לתגובות: natanorot@gmail.com