תורת הקבלה… הזוגית- בנישואין (ג’)

הקבלה הזוגית” היא היכולת של כל אחד להרגיש רצוי” שייך ואהוב במערכת הזוגית. יכולת זו מותנית ביכולת האישית של כל אחד מהם” לקבל את עצמו עם יתרונותיו וחסרונותיו.
הידיעה שכל אחד הוא יחיד ומיוחד ונולד כדי למלא שליחות ייחודית בעולם” יוצרת את ההכרה שבני אדם בכלל ובני זוג בפרט” מחויבים להיות שונים זה מזה ואפילו מנוגדים” כדי שביחד ייצרו השלמה. כבני אדם שנמצאים בתהליך התפתחותי” חולשות וקשיים הם חלק בלתי נפרד מההתפתחות ואף ייתכן שהם מנוף להתפתחות ולהשתלמות האדם.
אהבה עצמית עם אהבת הזולת יוצרת תנועה מתמשכת שמעמיקה את הקשר של האדם עם עצמו ועם בן הזוג.
תחילה חשוב לדעת – שקבלה אין פירושה הסכמה. יש מקום” צורך והכרח לשתף במה שקשה/עצוב/כואב/מכעיס וכו'” כשיתוף אישי ולא כהאשמה במה שקורה לי. (האשמה: “אני תלוי/ה בך ואין לי בחירה. מה שתאמר/תעשה משפיע עלי. הכל תלוי בך…”. מעמדה כזו” בן הזוג מרגיש מחנק” חששות וזהירות יתר שיוצרת ריחוק.)
לכן קבלת בן הזוג כוללת את:
” היכולת לראות את העולם מנקודת מבטו של השני – להכיר את עולמו הפנימי ולהבין את מניעיו ורגשותיו והשפעתם על התנהלותו. המקבל אומר לעצמו: “אני פנוי רגשית להקשבה מתוך אכפתיות” עניין וסקרנות איך הדברים נראים בעיניו/ה”.
” הכלת בן הזוג כפי שהוא” מרחיבה את התפיסה העצמית – נקודות מבט נוספות” עשויות ליצור יכולת פתיחות ואפשרויות חשיבה ועשייה חדשות. “לא עלה בדעתי לראות כך את הדברים… עכשיו אני יודע שלכל נושא” יש אפשרויות מבט רבות ושונות”.
” גילוי והבנת המניעים הנסתרים של בן הזוג. המדבר שמרגיש שבן הזוג קשוב אליו” אינו חושש שבן הזוג ישתמש במידע בבוא הזמן כנגדו.לכן יכול לדבר בחופשיות ללא צורך בהסתרת מחשבותיו ורגשותיו. “עכשיו שאני מדבר” אני נזכר בגערות של אבא שלי שגורמות לי עכשיו לחץ וחרדה” כאילו אני ילד קטן עכשיו…”. “כשאתה לא מודיע לי שאתה מתעכב” אני מרגישה שאתה נעלם לי” בדיוק כמו שאבא שלי עזב את הבית בפתאומיות…”
” תמיכה בבן הזוג” שדווקא בזמני חולשה זקוק לתחושת שוויון וערך. “זה אנושי ונורמאלי מה שקורה לך. דווקא ממקום כזה אפשר ללמוד יותר…”. “למה את/ה זקוק/ה עכשיו?..אני איתך…”
” הוקרת בן הזוג בדברים הטובים שבו כשהוא נמצא במצבי חולשה. החסרונות הם לא חזות הכל. כדאי לראות את היתרונות” תוך כדי החסרונות . “ברור לי שכל כך כעסת כי אכפת לך וכאב לך ש… כי את/ה כל כך רגיש/ה…”
” צמצום עצמי של המקבל” נותן מקום לצורך של השני. צמצום – אינו הקטנה עצמית. המקבל שמודע ובטוח בערכו” מאפשר מרחב ביטוי לשני. המרחב הזה לא נוגע במרחב האישי שלו. הוא לא מעיר/מחנך/מבקר” אלא מקשיב ונותן הרגשה שיש לשני את הנוכחות הנדרשת לו. “אני כאן בשבילך… לגמרי איתך… רוצה להקשיב ולהבין אותך…”
ממקום כזה שיש בו ענווה – התחושה שאדם מקובל” שייך רצוי ואהוב גם אם הוא טועה” נוסכת בו כוחות ומוטיבציה ליצירת שינויים ולהתפתחות אישית שתשפיע על ההתפתחות הזוגית.
” מה שלא ניתן לשינוי – כגון מראה חיצוני” מצבי חולי וכד’. כשיש תשומת לב לאישיות הפנימית” העניין החיצוני תפל ואינו משפיע על הקבלה ההדדית במערכת הזוגית.
בזוגיות בנישואין” כל אחד רוצה להיות בטוח בערכו ובמעמדו היציב. לשם כך הקבלה ההדדית ללא תנאי” בסיסית והכרחית באינטראקציה הזוגית.
קבלת בן הזוג כפי שהוא” מאפשרת הערכה עצמית הדדית גבוהה” תחושת נינוחות” הנאה בתפקודים הזוגיים ואפשרויות נרחבות במימוש החיים בהגשמה ובמשמעות.