מְגִלַּת שְׁמוּאֵל 39
אֲנִי אָמוּר לִמְשֹׁחַ בֵּן אֶחָד שֶׁל יִשַׁי לְמֶלֶךְ” וְהִנֵּה הוּא הֶעֱבִיר לְפָנַי אֶת שִׁבְעַת בָּנָיו” וּבְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא בָּחַר ד’. מוּזָר” מוּזָר.
– אוּלַי יֵשׁ לְךָ בֵּן נוֹסָף” שֶׁלֹּא נִמְצָא כָּאן? אוּלַי הוּא נָסַע?[1].
יִשַׁי הִתְחִיל לִרְעֹד בְּכָל גּוּפוֹ” כְּאִלּוּ נִזְכַּר בְּדָבָר מַפְחִיד” וְהוּא עָנָה לִי בְּקוֹל רוֹעֵד:
– כֵּן” יֵשׁ לִי עוֹד בֵּן. הוּא הַקָּטָן בְּבָנַי.
– לָמָּה הוּא לֹא בַּבַּיִת?
– הוּא רוֹעֶה בַּצֹּאן[1]. הוּא סֻלַּק מֵהַבַּיִת מֵהָרֶגַע שֶׁנּוֹלַד.
– לָמָּה?!
– הָיָה חֲשָׁשׁ שֶׁהוּא אֵינוֹ בֵּן שֶׁלִּי…[2].
– טוֹב” לֹא נְדַבֵּר עַל זֶה.
– בְּנוֹסָף” צֶבַע פָּנָיו אֲדַמְדַּם. וְכַיָּדוּעַ אֵין זֶה הַצֶּבַע הָרָגִיל שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל” שֶׁהוּא כֵּהֶה [3].
– לֹא נְדַבֵּר עַל זֶה. לְכוּ לִקְרֹא לוֹ. אֲנִי לֹא אֵלֵךְ מִפֹּה בְּלִי שֶׁאֶרְאֶה אוֹתוֹ[1].
אַחֲרֵי זְמַן לֹא רַב נִכְנַס לַבַּיִת בָּחוּר “עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי”[2] מַרְאֵהוּ נִפְלָא” מְלֵא גְּבוּרָה וּמְלֵא עֲדִינוּת גַּם יַחַד.
עַכְשָׁו שָׁמַעְתִּי אֶת דְּבַר ד’ אֵלַי:
– “מָשְׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא”[4].
מִיָּד לָקַחְתִּי אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן וּמָשַׁחְתִּי אוֹתוֹ. וּבְאוֹתוֹ רֶגַע רָאִיתִי אֶת הַשְּׁכִינָה יוֹרֶדֶת וְשׁוֹרָה עָלָיו [5].
נָשַׁקְתִּי לוֹ” בֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ” וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי.
אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁדָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יַצְלִיחַ.
————————
1. שמואל א טז יא.
2. מצוד”ד שמואל א טז י. תהילים נא ז מצודות. תהילים סט” מדרש תהילים מזמור ג. ילקוט מעם לועז שמואל עמ’ קטז. ילקוט המכירי קיח כח.
3. עיין משנה נגעים ב ב.
4. שמואל א טז יב.
5. שם יג.