כי אתה עימדי גם בדרך

רב שמואל בר נחמן בשם ר’ יונתן לומד מהפסוק בתהילים “חצבה עמודיה שבעה” – “אלו שבעה ספרי תורה” (שבת קטז א)” והרי אנו מכירים רק חמישה? מבארים חז”ל בשם רבי” שספר במדבר מתחלק לשלושה ספרים; שני פסוקים בסוף פרק י’ – לה-לו” “]ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה’ ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך; ובנחה יאמר שובה ה’ רבבות אלפי ישראל]” – מהווים ספר בפני עצמו וכך לשונו של רבי שם בגמרא “פרשה זו עשה לה הקב”ה סימניות מלמעלה ולמטה (נונים הפוכים)- מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו”.
מבאר זאת רבנו הרצי”ה” שעניינו של ספר במדבר הוא ספר הדרך – “אנו הולכים מההר אל מרחבי המדבר ויש כורח וצורך אלקי מיוחד בסדר ההנחיה האלקית הזאת להוליכנו במדבר. יוצר האדם” יוצר ‘עם זו יצרתי לי'” מנחה אותנו” מדריך אותנו בכל סדרי חיי האדם. חומש במדבר הוא החלק המיוחד של דבר ה’ המאיר לנו את עניינו של האדם בדרך” (שיחות הרצי”ה במדבר עמ’ 23). וממשיך ומבאר הרצי”ה שהאדם בחייו נמצא במצבים שונים. רוב שנותיו הוא נמצא במצב של ‘בשבתך בביתך’ שאז הכל קבוע” מסודר ויציב” אבל ישנם מצבים שאדם נמצא בעל כורחו במצב של ‘בלכתך בדרך’. וחז”ל הדריכו ואמרו ש”כל הדרכים בחזקת סכנה”. יש בדרך סכנות וסיבוכים” סכנות גופניות ונפשיות” וכמו כן משטינים ומקטרגים” והדבר מוכח מכך שדרך שהיתה צריכה להיות רק אחד עשר יום ממצרים לארץ ישראל” הפכה לארבעים שנה בגלל כל הצרות והסיבוכים שעברנו במדבר. ולכן גם יש צורך בתפילת הדרך ביציאה לדרך ובברכת הגומל בסיומה. אבל בכל זאת האדם צריך לדעת שההנהגה האלקית אינה עוזבת אותנו” וריבונו של עולם נוסע אתנו. “ויהי בנסוע הארון”” הארון נקרא ה'” קומה ה'” שובה ה'” וזאת באו חז”ל ללמד בקובעם ששני פסוקים אלו הם ספר בפני עצמו ודווקא על ידי הסימן הזה” הנו”ן ההפוכה” כי נו”ן מסמלת נפילה וכביכול המצב של השכינה הנודדת אתנו מבטא נפילה” נסיגה” אך באמת הנון הפוכה” כי מבחינה אמתית פנימית אין נפילה” אמנם אנו מיטלטלים בדרך” אך ארון ה’ מיטלטל עמנו בגלויותינו “עמו אנכי בצרה – יוצר האדם נמצא אתו בצרותיו” לא עזב ה’ את הארץ” ואת ההסטוריה” (הרצי”ה שם עמ’ 94).
הדברים האלה נכונים למצבי הדרך של עמנו בגלותו ובגאולתו” ונכונים לכל אדם במצבי חייו השונים.
גם ילדינו ובמיוחד נערינו נמצאים במצבים שונים של דרך” והדרך קשה ומלאה סכנות. רגע הם עולים על הדרך הנכונה” נושאים את הארון אתם” קשורים ודבוקים בו. ורגע הם עוזבים ומפקירים הכל.
ואנו צריכים להאיר להם את הדרך וללמד שה’ אתם בכל המצבים ויש תקווה לצאת ולהתרומם מכל מצב. ה’ שומע” ה’ נמצא” ה’ מצפה לפנייתך” מי כה’ אלוקינו בכל קוראנו אליו.
כשנעורר בלבם את הקריאה הזאת ואת התקווה הזאת” הם ידעו לפנות” לבקש ולהתפלל” להרגיש את ‘קרבת ה’ לי טוב'” ולעלות על דרך המלך העולה בית ה’.