אֲנִי שׁוֹמֵעַ רִשְׁרוּשׁ עָדִין בְּפֶתַח אָהֳלִי. מִישֶׁהוּ רוֹצֶה לְהִכָּנֵס. אֲנִי נִגָּשׁ” וְהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה אוֹחֶזֶת בִּי: הִנֵּה דָּוִד בֶּן יִשַׁי![1].
– מָה שְׁלוֹמְךָ בְּנִי? זְמַן רַב לֹא רְאִיתִיךָ” אָמַרְתִּי לוֹ בְּחִבָּה.
– בָּרוּךְ תִּהְיֶה” מוֹרִי וְרַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא. אֵרוּעִים רַבִּים עָבְרוּ עָלַי. גַּם דְּבָרִים גְּדוֹלִים” וְגַם אֵרוּעִים קָשִׁים.
יָשַׁבְנוּ יַחַד שָׁעָה אֲרֻכָּה” וְדָוִד סִפֵּר לִי בַּאֲרִיכוּת כָּל מָה שֶׁעָבַר עָלָיו. סִפֵּר לִי אֶת דְּבַר הֲרִיגַת גָּלְיָת” סִפֵּר עַל שִׂנְאַת שָׁאוּל כְּלַפָּיו וְנִסְיוֹנוֹתָיו לְהוֹרְגוֹ” וְעַל בְּרִיחָתוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל עַכְשָׁו.
– טוֹב שֶׁבָּאתָ אֵלַי בְּנִי” אָנוּ נֵשֵׁב יַחַד וְנִלְמַד.
– מָה נִלְמַד עַתָּה?
– נִלְמַד אֵיךְ בּוֹנִים אֶת מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל. מִן הַשָּׁמַיִם הִגַּעְתָּ אֵלַי.
– כָּל חַיַּי לָמַדְתִּי. גַּם מִשָּׁאוּל הַמֶּלֶךְ לָמַדְתִּי.
– וַדַּאי” וַדַּאי. עַכְשָׁו נֵשֵׁב כָּל הַלַּיְלָה וְאֶמְסֹר לְךָ מָה שֶּׁד’ לִמְּדַנִי. אַתָּה תִּלְמַד בְּלַיְלָה אֶחָד מָה שֶׁתַּלְמִיד וָתִיק לוֹמֵד בְּמֵאָה שָׁנָה [2].
– תּוֹדָה רַבָּה” מוֹרִי וְרַבִּי.
– גַּם נִלְמַד יַחַד עַל נִשְׁמַת הַמְּדִינָה” עַל “נוֹיוֹ שֶׁל עוֹלָם”” כְּלוֹמַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.[3].
– אֲנִי כֻּלִּי אֹזֶן” רַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא.
אָכֵן יָשַׁבְנוּ כָּל הַלַּיְלָה וְלָמַדְנוּ” וְהָיְתָה לִי נֶחָמָה. כַּמּוּבָן אֲנִי אוֹהֵב מְאֹד אֶת שָׁאוּל” וְהִצְטַעַרְתִּי צַעַר רַב לִשְׁמֹעַ שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אֶת דָּוִד וְרוֹדֵף אוֹתוֹ” וְלֹא נוֹתֵן לוֹ מִכָּל הַלֵּב לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ. אַךְ נֶחָמָתִי הִיא שֶׁדָּוִד הוּא בֶּאֱמֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כִּרְצוֹן ד’. אֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת בְּוַדָּאוּת גְּמוּרָה.
אֲנִי מוֹדֶה לְךָ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם” שֶׁהִנְּךָ אוֹהֵב אֶת עַמְּךָ” וְשָׁלַחְתָּ אֵלֵינוּ אֶת דָּוִד מְשִׁיחֲךָ.