הִנֵּה מִתְקָרְבִים שְׁלוּחָיו שֶׁל שָׁאוּל כְּדֵי לִתְפֹּס אֶת דָּוִד.
אֲנִי עַכְשָׁו בְּאֶמְצַע שִׁעוּר” מַסְבִּיר דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים עֶלְיוֹנִים” וִיהוּדִים צַדִּיקִים וִירֵאֵי שָׁמַיִם” שֶׁמַּקְדִּישִׁים אֶת חַיֵּיהֶם לד'” מַקְשִׁיבִים וּמִתְרוֹמְמִים.
שְׁלוּחֵי שָׁאוּל מִתְקָרְבִים אֵלֵינוּ וּמִצְטָרְפִים לְשׁוֹמְעִים. גַּם הֵם כַּנִּרְאֶה אֲנָשִׁים צַדִּיקִים.
אֲנִי רוֹאֶה שֶׁלְאַט לְאַט הֵם מִתְרוֹמְמִים בְּרוּחָם” וְרוּחַ אֱלֹהִים שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם. אֲנִי מַסְבִּיר לָהֶם דְּבָרִים שְׁמֵימִיִּים” נְבוּאִיִּים עַל עֲבוֹדַת ד'” עַל עַם יִשְׂרָאֵל” עַל מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל. הֵם מַקְשִׁיבִים קֶשֶׁב רַב” וּמַתְחִילִים לְהִנָּבֵא” לְפִי מַדְרֵגָתָם.[1].
ב”ה אָנוּ עִם שֶׁל נְבִיאִים. אַשְׁרֵינוּ.
בְּמַצָּב חָדָשׁ זֶה הֵם כַּמּוּבָן לֹא יַזִּיקוּ לְדָוִד הַמֶּלֶךְ. אֲבָל אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁשָּׁאוּל יִשְׁלַח שְׁלוּחִים אֲחֵרִים.
לֹא טָעִיתִי” הִנֵּה הֵם מַגִּיעִים. אַךְ גַּם הֵם הִקְשִׁיבוּ לַשִּׁעוּרִים” וְהִתְחִילוּ לְהִנָּבֵא כְּמוֹ הַשְּׁלוּחִים הָרִאשׁוֹנִים. וְכָךְ גַּם קְבוּצַת הַשְּׁלוּחִים הַשְּׁלִישִׁית [2].
וְהִנֵּה הַפְתָּעָה. שָׁאוּל בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ הִגִּיעַ. נִרְאֶה מָה יִקְרֶה עַכְשָׁו.
אֲנִי מַמְשִׁיךְ לְדַבֵּר בְּשֵׁם ד'” וְאָכֵן שָׁאוּל מִצְטָרֵף אֵלֵינוּ. הִנֵּה גַּם הוּא מִתְנַבֵּא [3].
בְּנוֹסָף לָזֶה” הוּא מוֹרִיד מֵעָלָיו אֶת בִּגְדֵי הַמַּלְכוּת” וּמַמְשִׁיךְ לְהִתְנַבֵּא כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה [4]. הֲרֵי מֵאָז וּמִתָּמִיד יָדַעְנוּ שֶׁגַּם הוּא אָדָם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ. אָכֵן “הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים”[4].
————————
1. שמואל א יט כ.
2. שם כא.
3. שם כב-כג.
4. שם כד רש”י.