בזכות מעשה קטן

לאחר המלחמה עם סיחון מלך האמורי שבה ניצח עם ישראל והכהו לפי חרב” מסופר בפרשתנו שמלך הבשן יצא לקראתנו למלחמה. ה’ אומר למשה “אל תירא אותו בידך נתתי אותו”. ומזה מבינה הגמרא במסכת נידה (ס”א.א’) שאם ה’ אמר לו אל תירא” הרי זה סימן שהוא פחד מעוג. שואלת הגמרא” מדוע פחד משה מעוג ואילו מסיחון לא פחד? ומתרצת” שמשה פחד “שמא תעמוד לו זכות אברהם אבינו”. ומהי זכות זו? שכאשר נשבה לוט במלחמת ארבעת המלכים נגד החמישה נאמר” שבא הפליט וסיפר לאברהם כי לוט נשבה” והסבירו חז”ל שהפליט הזה היה עוג. אברהם יצא למלחמה והציל את לוט מהשבי. בזכות עוג ניצל לוט” לכן יש לו זכות על כי ממעשהו יצא דבר טוב” ומזכות זו פחד משה ודאג שמא לא יצליח לנצח את עוג.
ותמוה” הרי רש”י אומר בפרשת לך-לך שכוונתו של עוג היתה שאברהם ימות במלחמה והוא יתחתן עם שרה. אם כן היתה לעוג כוונה רעה ומדוע זה נחשב לו כזכות? אלא מכיוון שבכל זאת יצא דבר טוב מהמעשה הזה. לומד מכך הרב יוסף זונדל מסלנטר זצ”ל קל וחומר עצום” אם מעשה כזה נחשב לעוג כזכות גם אם כוונותיו לא היו טהורות”על אחת כמה וכמה כשאדם עושה מעשה טוב והוא מתכוון לטובה” ואת הטובה עושה יהודי כשר ונאמן – הרי זכותו ודאי גדולה לאין שיעור ועומדת לאדם לדורי דורות (מובא במעינה של תורה).
אם נוסיף ונעמיק נוכל גם ללמוד מכאן” שמעשה טוב שנחשב כזכות גדולה” אינו חייב להיות מעשה גדול ומשמעותי” עוג בסך הכל בא וסיפר לאברהם שלוט בשבי” ומהמעשה הזה חשש משה.
לעתים אנו נוטים לזלזל במעשים הקטנים ומחפשים לעשות דברים משמעותיים” שכולם רואים את תוצאותיהם” ומה טוב אם זה התפרסם ונכתב במקום כלשהו” אולם אנו צריכים ללמוד מכאן שלכל מעשה טוב יש ערך ומשמעות גדולים . כך כתב הרב זצ”ל “כל פרוטה רוחנית גם היא מצטרפת לחשבון גדול”לא פחות מכל פרוטה גשמית” (אדר היקר עמ’ יט).
גם בני הנעורים מחפשים לעיתים דווקא מעשים גדולים” מסירות על יישוב הארץ” שירות קרבי משמעותי וכדומה. ואנו צריכים לחזק אותם בערך המעשים הקטנים כביכול” ביקור חולים” עזרה לזולת” דאגה לחבר השרוי בצרה או בנפילה רוחנית. כל אלה מעשים גדולים אשר בונים באדם יחס נכון לבריותיו של הקב”ה” ואין הקב”ה אוהב אלא את מי שאוהב את בניו וגומל איתם חסדים טובים.
לע”נ הצדקת ציפי קפלן ע”ה שמעשים
קטנים כגדולים היו חשובים בעיניה ועשתה
אותם במסירות אין קץ” בלי פרסום ושלא על
מנת לקבל פרס. תנצב”ה