שָׁלוֹם. אֵינְכֶם מַכִּירִים אוֹתִי. אֲנִי שָׁאוּל בֶּן קִישׁ” מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין[1].
אֲנִי מֵהַשֵּׁבֶט הַקָּטָן בְּיוֹתֵר בֵּין הַשְּׁבָטִים” וּמִשְׁפַּחְתִּי הִיא הֲכִי קְטַנָּה בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִין[2].
הֵבַנְתֶּם? אֲנִי קָטָן” וּשְׁמִי קָטָן” וְכָל אֲשֶׁר לִי קָטָן.
נָכוֹן שֶׁאֲנִי גְּבַהּ קוֹמָה[3]” אֲבָל זֶה לֹא אוֹמֵר כְּלוּם. זֶה דָּבָר חִיצוֹנִי חֲסַר מַשְׁמָעוּת.
אַתֶּם וַדַּאי רוֹצִים לָדַעַת מָה אֲנִי עוֹשֶׂה כָּל הַיּוֹם. תָּלוּי מָה אַתֶּם שׁוֹאֲלִים. אִם אַתֶּם שׁוֹאֲלִים מִמָּה אֲנִי מִתְפַּרְנֵס ? אִם כֵּן” אֲנִי רוֹעֶה. אֲנִי רוֹעֶה אֶת הַבָּקָר שֶׁל אָבִי [4]. יֵשׁ לוֹ אֲתוֹנוֹת [5] וְעוֹד הַרְבֵּה בַּעֲלֵי חַיִּים. אֲבָל אִם אַתֶּם שׁוֹאֲלִים מָה מְעַנְיֵן אוֹתִי בַּחַיִּים” מָה תֹּכֶן חַיַּי” הַתְּשׁוּבָה הִיא לִמּוּד תּוֹרָה. כָּל רֶגַע פָּנוּי אֲנִי מַקְדִּישׁ לְלִמּוּד תּוֹרָה. בִּזְמַן הָעֲבוֹדָה יֵשׁ לִי הַרְבֵּה זְמַן פָּנוּי” וְגַם אָז אֲנִי לוֹמֵד תּוֹרָה.
זֶה בֶּאֱמֶת מָה שֶׁאֲנִי : לוֹמֵד תּוֹרָהּ [6]. אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאוּכַל לְהַמְשִׁיךְ כָּךְ כָּל חַיַּי. טוֹב לִי כָּכָה.
אָמְנָם” לֹא טוֹב לִי בְּמָה שֶׁקּוֹרֶה עִם עַמֵּנוּ. זֶה כּוֹאֵב לִי מְאֹד. עַל כָּךְ אֲסַפֵּר לָכֶם פַּעַם אַחֶרֶת.
——————-
1. שמואל א ט א.
2. שם כ א.
3. שם ב.
4. שמואל א יא ה.
5. שם ט ג.
6. פסיקתא דרב כהנא ה מו.